חוקרי מקרא רבים מאז "המבוא לספר בראשית" של גונקל ו"על הספרות העתיקה" של המפל – הסבירו את מעמדו הפסיבי של יצחק בסיפור העקידה המקראי בטעמים מתחומן של נורמות צורניות-אסתטיות, שהיו מקובלות, לדעתם, ביחידה הסיפורית הקדומה במקרא. הללו מנו בין השאר כאחת התכונות של יחידה זו את מיעוט המשתתפים הפעילים7 בה. ויש אשר ראו בכך קו של פרימיטיביות של מחברים קדמונים, אשר לא ידעו את מלאכת הנעת כמה נפשות פועלות יחד. בכך הם ראו את טעם הפסיביות של הבל ליד קין ושל יצחק ליד אברהם.
גישה ספרותית דומה לזו מיושמת על ידי כמה פרשנים לגבי השוני בין סיפור העקידה המקראי וזה של מדרשי חז"ל. לדעתם באים חז"ל למלא כביכול "חללים ריקים" במבנה ה"פרימיטיבי" של סיפורי המקרא, אשר סופריו טרם ידעו לפתח עלילה כראוי. ואם הסופר המקראי לא היה מסוגל להפעיל את יצחק ליד אברהם, באו חז"ל ותיקנו "את המעוות" בעזרת סממנים ספרותיים מפותחים יותר. וכן: אם הסופר המקראי לא ידע להביע רגשות כגון בכי, זעקה ומחאה וכדומה דברים המוסיפים לסיפור מימד דרמטי ומרגש – השכילו חז"ל לתקן גם "פגם" זה והם טרחו לספר לנו על ריגשות האב, הבן והאם...
התיאוריות הנ"ל כבר הופרכו על ידי חוקרים חשובים. כבר הוכח, שאף במסגרת היחידה הסיפורית המצומצמת ביותר היו מספרי המקרא אומנים גדולים בהפעלת מספר גיבורים בבת-אחת, כאשר נראה להם צורך בכך8. וכבר צויין הדבר, שסיפור העקידה מהווה סיפור משוכלל ובנוי, ולפי הגדרתו של בובר, "אחדות אדריכלית למופת", ואין חסר בו מאומה מבחינה צורנית-אסטתית בהתאם למה שהיה מקובל בימיהם. וכשם שידעו להביע בצורה מופתית את צייתנותו המוחלטת של אברהם לצו האלוהי על ידי רמזים דקים ומעודנים להפליא, חזקה עליהם, שהיו יודעים יפה כיצד להפעיל את יצחק בדומה לזה, אילו רצו בכך.
כיום מקובל הדבר, שלא לבחון את סיפורי המקרא בהתאם למושגים ולנורמות מקובלות בספרות המערב, והגישה אליהם היא בהתאם לחוקיות אימננטית-ייחודית, הן בספרות המקרא והן בספרות חז"ל. אין חולק כיום על כך, שבשתי הספרויות הללו – בכל אחת על-פי הדרכה המיוחדת – היסודות האסתטיים-צורניים באים לשרת מגמות ותכליות, גדולות וקטנות, וכל מה שאינו משרת אותם, איננו ראוי מבחינתם להיפקד בהם. לצורך זה פיתחו מספרי המקרא שיטה אמנותית משוכללת ומיוחדת, הממזגת יפה את המגמות העיקריות והתכליות המשניות ביחידה אחת. בדרך זו נהגו מספרי המקרא לעבד מסורות קיימות וגופי מעשיות ברוח המגמות – החשובות להם. וכך נהגו אחריהם דרשני חז"ל כעבור דורות רבים, אם כי בצורות הבעה ובסממנים אחרים, בעיבודם של מוטיבים מקראיים בהתאם למגמות שלהם.
בבואנו לברר עניין עוקד ונעקד במקרא ובמדרש, עלינו לחשוף תחילה את המגמות העיקריות בסיפורת משני הסוגים הנ"ל, ונפנה תחילה, כמובן, אל הסיפור המקראי.
הערות:
7. כמקובל בטרגדיה יוונית.
8. ראה סיפורי גן-עדן, יעקב ועשו, יוסף ואחיו ועוד.
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
עוקד ונעקד - מקרא ומדרש : זה לעומת זה
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : עוקד ונעקד
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : ההסבר הספרותי
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : מה סיפור העקדה בא ללמדנו
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : "כי ביצחק יקרא לך זרע"
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : בזכותו של עוקד בלבד
עוקד ונעקד- מקרא ומדרש : גלגולו של מוטיב העקדה בספרות חז"ל
עוקד ונעקד -מקרא ומדרש : בכל דור ודור
