הצוצלת (תור העיר) היא אחד מסוגי התור שממשפחת היוניים. היא נפוצה מצפון אפריקה ועד לדרום אירופה. מקום מחייתה הטבעי היה בנופי שיחים קוצניים ועצים דלילים, לאורך נהרות וליד מקורות מים קבועים. כיום ניתן למצאה גם ביישובים ובערים.
מקובל כי מקור אוכלוסיית הצוצלות בארץ הוא בפרטים שהובאו (אינטרדוקציה) על ידי המוסלמים מאפריקה והושמו במסגדיהם, מפני שחיבבו מאות את קולות המייתה. בארצות ערב מקובל להחזיק צוצלות בכלובים כחיות מחמד.
הצוצלת ניזונה בעיקר מזרעים ופעילותה יומית בלבד.
המיית הצוצלת היא מהקולות המוכרים והבולטים בארץ. קולות המייתה נישאים בימי הקיץ מאור ראשון ונמשכים מרבית שעות היממה. אלה בעיקר קולות החיזור של הזכר לזוגתו.
הצוצלות חיות לרוב בזוגות, אך מחוץ לעונת הקינון הן עשויות להתלהק, במיוחד במקומות שופעי מזון ואז הן לנות בעצים שופעי עלווה.
הצוצלות מקננות ברוב חודשי השנה בעצים, בשיחים ובמבנים. לקראת הקינון מרבה הזכר לעוף במעופי ראווה, המסמלים חיזור והכרזה על טריטוריה. מעוף הכלולות הזה נעשה על ידי חתירה כלפי מעלה וגלישה בחזרה למטה.
על פי רוב דוגרת הצוצלת בעצים ובשיחים, אולם בארץ היא דוגרת במבנים של בני-אדם.
בהטלה יש לרוב שתי ביצים. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה הראשונה אבל רק עם הטלת הביצה השנייה מתחילה הדגירה הרצופה. הנקבה דוגרת רוב שעות היממה ואילו הזכר מחליף אותה בשעות הצהריים.
הגוזלים בוקעים לאחר 14 ימי דגירה. הם עוזבים את הקן כשהם בני 15-16 יום, אם כי הם מסוגלים לעוף רק בהיותם בני 19 יום.
אל הצוצלות נטפלים בדרך כלל פרטים רבים של קרציות היונים. זהו טפיל מוצץ דם, העלול לחדור למגוריו של האדם לאחר שהגוזלים פורחים מהקן שהיה בסמוך. טפילים אלה גורמים לגירוד קשה.