המקרא מצייר תמונה אידילית של שתי ממלכות אחיות, אשר צמחו מגזע אחר. במובנים אחדים יש לתיאור זה רגליים, שכן בשתיהן עבדו את יהוה, דיברו באותה לשון וכתבו באותו כתב. ואולם, בתחומים רבים ומגוונים אין התיאור המקראי, המשרת מטרות אידיאולוגיות ותיאולוגיות של סופרים מאוחרים, הולם את המציאות העולה מן המחקר הארכיאולוגי. ראשית, חלוקת ההר המרכזי של ארץ-ישראל בין שתי ישויות פוליטיות על-סמך הבדלים בין צפון לדרום במצע הגיאוגראפי אינה חדשה. זהו המשך של מגמה בסיסית בתולדות הטריטוריות של שכם וירושלים, שראשיתה באלף השלישי לפסה"נ והמשכה באלף השני. בהנחה שהממלכה המאוחדת איננה המצאה מאוחרת. איחוד ההר תחת שלטון אחד במאה הי' היה חריג קצר-ימים (ה"אירוע" לפי אסוכלת ה-Annales), ואילו קיומן של שתי הממלכות, ישראל ויהודה, תאם את מציאותו של "המשך הארוך".79
אך בכך עדיין לא תם העניין. יהודה וישראל היו תופעות טריטוריאליות, תרבותיות וחברתיות-פוליטיות שונות בתכלית. ההבדלים העמוקים ביניהן נבעו ממצע איקולוגי אחר ומהיסטוריה יישובית שונה באלף השני לפסה"נ. לישראל היו אופייניים המשכיות ניכרת של דפוסים תרבותיים מתקופת-הברונזה, היטרוגניות דימוגראפית וקשרים אמיצים עם סביבתה, ואילו את יהודה אפיינו סגירות, בדידות ומאפיינים תרבותיים מקומיים, כגון מיתארן של ערי המינהל הפרובינציאליות במאה הח' וקיראמיקה מקומית מובהקת של המאה הז', שהתפתחו בתקופת-הברזל. ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', יחד עם מואב, עמון וארם-דמשק, ואילו יהודה, בדומה לאדום, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. קדמותה של ישראל נבעה מסיבות פנימיות וחיצוניות כאחת. מבפנים ינקה ישראל מדפוסים פוליטיים ותרבותיים שנמשכו כמעט ברציפות מאז האלף השני לפסה"נ. מבחוץ היתה קדמותה היחסית של המדינה בישראל קשורה למגעיה עם סביבתה: הקשר עם ערי המסחר הפיניקיות, הסמיכות למוקדי הצמיחה של המדינות הארמיות וכן המיפגש המוקדם עם האיום האשורי. יהודה, לעומת זאת, "נפתחה" אל הסחר הבינלאומי ואל תרבויות הסביבה רק לאחר שאשור פרשה את שלטונה על כל הלבאנט, השתלטה על דרכי הסחר ושברה את מחיצות הבידוד בין המדינות הלאומיות.
חלקים נוספים של המאמר:
ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה
ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה
ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל
ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן
ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום (פריט זה)
הערה:
79. ראה בפירוט: I. Finkelstein, "The Sociopolitical Organization of the Central Hill Country in the Second Millennium B.C.E.", in: A. Biran and J. Aviram (eds.), Biblica Archaeology Today, 1990, Precongress Symposium – Population, Production and Power, Jerusalem 1993, pp. 119-131/ על "המשך הארוך" ועל ה"אירוע" ראה, למשל: La" F. Braudel longue duree", Annales Èconomies, Sociètès, Civilisations, XIII (1958), pp. 725-753.
