הסדרי נגישות
גשר מפעלים חינוכיים



מזבח
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


מבנה פולחני שעליו מקריבים קורבנות או מתיזים את דם הקורבן.

השם "מזבח" נגזר משם הקורבן השכיח ביותר – הַזֶּבַח, קורבן השְׁלָמִים. שימושים נוספים למזבח: נהגו להקים אותו לזכר אירוע כלשהו (כמו ניצחון בקרב, או ברית שנכרתה בַּמקום וכד'), והוא שימש גם כמקלט לנרדפים.
ראשיתו של המזבח בעולם הקדוּם - באבן שהתקדשה, מפני שהאמינו ששוכנים בה כוחות אלוהיים, ולכן התבצעה עליה פעילות פולחנית כלשהי. לעיתים נהגו לצרף מזבח ומצֵבה ביחד, אף-על-פי שאלה היו כֵּלים נפרדים של פולחן. נהגו לבנות מזבחות מאדמה, מאבנים, או מנחוֹשֶׁת.
שלושה סוגי מזבחות היו מקובלים בעולם העתיק:
1. מזבח עממי, שעומד בשטח פתוח כיחידה עצמאית - על מזבח זה הקריבו פשוטי העם עולות וזבחים. מזבחות עממיים היו נפוצים בכל היישובים ברחבי הארץ בתקופות קדומות. מזבח שהגדילו אותו והוסיפו לו הרחבות הפך ל 'בָּמָה'.
2. המזבח שבחצר המקדש - על מזבח זה הקריבו רק הכוהנים, וקדושתו גדולה יותר מזו של המזבח העממי. נהגו להקריב עליו גם זִבְחֵי חג וקורבנות מיוחדים.
3. מזבח הקְטוֹרֶת - מזבח קטן שלא נועד להקרבת קורבנות מן החי, אלא להעלאת קטורת. הוא היה מצוּפֶּה זהב, ונחשב לבעל קדושה מיוחדת, מפני שעמד בתוך אוהל המִשְׁכָּן, ובמקדש הוא הוצב בתוך ההֵיכָל.
כל המזבחות העממיים והבמות מוגדרים בספר דברים כאסורים על פי התורה, והם הושמדו ברֶפוֹרְמָה הדתית שערך המלך יאשיהו (בשנת 622 לפני הספירה).


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: מזבח
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית