מנהרה היא מחילה טבעית או חפורה בידי אדם, הנמשכת כמו מסדרון מתחת לאדמה, ויש לה שני פתחים: לכניסה וליציאה.

המנהרה נזכרת בסיפור גדעון, והיא מילה יחידאית במקרא (שופטים ו' 2). המפרשים ביקשו לפרשה על פי ההקשר, הרומז למקום מסתור או לאמצעי הצלה מפגעי האויבים שבוזזים את הארץ, במקביל למילים מערות ומצדות, ועל פי השורש נ.ה.ר., שמשמעו נהירה, התאספות. מכאן המשמעויות האפשריות:
א) תעלה מתפתלת.
ב) ממגורה להסתרת תבואה.
ג) מקום להסתתרות בני אדם מתחת לאדמה.
ד) אם נפרש נ.ה.ר.מלשון אור: מערה עם חלון בתקרה שדרכו חודר אור.