האמונה באלים רבים, עבודת אלילים, אשר איפיינה את העולם הקדום. המושג גזור מיוונית: פּוֹלִי - פירושו "הרבה", תֵיאוֹ - פירושו "אל"/"אלים", והצירוף מציין ריבוי אלים.

המאמינים בפוליתיאיזם ראו את האלים בדמות בני אדם מבחינת מראם החיצוני והתנהגותם, וכך גם תיארו אותם: האלים אוהבים, נלחמים, מתרבים, אוכלים ושותים.
עַצְמֵי הטבע השונים נחשבו גם הם לאלים - השמש, הירח והכוכבים, ההרים, הגשם וכד'.
האמונה באל אחד (המוֹנוֹתֵאִיזְם), עמדה בניגוד לתפיסה האלילית: האל הוא אחד ויחיד, והוא מופשט - אין לו דמות ולא צורה.

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok