גישה מדעית ביקורתית, השייכת לביקורת המקרא, אשר התפתחה במאה ה- 19.
היא פועלת לפי עקרונות תורת הסיפרות. לפי שיטה סיפרותית זו סיפרי התורה נוצרו בתהליך מסובך, תוך הרכבת קטעים קטעים, הלקוחים מתוך תעודות/מקורות שונים, על ידי עורכים שונים, מתקופות שונות.
התעודות השונות אופיינו על ידי שמות האלוהים השונים המופיעים בהן (ה', אלוהים, ה'-אלוהים), ועל ידי מאפיינים נוספים: חילופי לשון וסגנון; הבדלים או סתירות בהשקפות, דעות, מינהגים וכו'; חזרות והכפלות של סיפורים שלמים או של פרטים מסוימים.
לפי תיאוריה ביקורתית זו, יש ארבע תעודות ראשיות:
התעודה היהוויסטית – J,
התעודה האלוהיסטית – E (שתיהן קדומות, ונערכו בערך במאה העשירית לפני הספירה),
התעודה המשנה-תורתית, בעיקר בספר דברים – D,
וספר תורת כוהנים – P.