מבנה האישיות על-פי פרויד

על-פי פרויד, האישיות בנויה משני חלקים:

1. חלקי האישיות
2. רמות המודעות

רמות מודעות

פרויד מבחין בשלוש רמות של מודעות באישיות האדם:

1. לא מודע - Unconscious
2. סמוך למודע - Preconscious
3. מודע - Conscious

1. לא מודע

הלא מודע מכיל את התכנים שהאדם אינו יודע על קיומם, משום שאילו היה ער לקיומם, הוא היה חווה חרדה עזה.

על אף שאיננו מודעים לקיומם של תכנים אלה, יש להם השפעה רבה על מחשבותינו, על חלומותינו וכן על התנהגותנו. דוגמה: לעתים ילדים חשים שנאה או תוקפנות כלפי אחד מאחיהם, אולם החינוך לאהבת המשפחה גורם להם להדחיק רגש זה אל הלא מודע, וכך הם אינם חשים איום וחרדה.

פרויד טען שהאדם אינו יצור הגיוני ומוסרי, כפי שנהוג לחשוב. האדם משקיע אנרגיה רבה מאוד בהסתרת התכנים המאיימים האלה בלא מודע. את השמירה עליהם ניתן לדמות לשמירה על מידע מסווג בבסיס צבאי: חוטי תיל, שומרים רבים, בדיקות בטחוניות ועוד. השמירה הקפדנית הזאת היא כמו "צנזורה", שתפקידה לפקח על המידע היוצא. עם זאת, כפי שלעתים ניתן להוציא מידע מסווג מבסיס צבאי, כך גם המידע מן הלא מודע עשוי להתחמק החוצה על-ידי פליטות פה, על-ידי חלומות ו/או באופן מסודר - באמצעות היפנוזה.

2. סמוך למודע

הסמוך למודע - רמת המודעות השנייה - הוא מאגר התכנים של האדם, שניתן להעלות למודע בעת הצורך.

מקורות המידע של הסמוך למודע הם בעיקר חיצוניים (וגם מעט תכנים שהסתננו אליו מן הלא מודע), והם, למעשה, כל הזיכרונות שחווינו ושלמדנו במהלך חיינו. אם נארגן אותם נכון, נוכל לשלוף אותם בכל עת שנידרש. דוגמה: "כיצד חגגתם את יום הולדתכם האחרון?" "מה שם המורה שלכם מכיתה א?" - כדי לענות על שאלות אלה, עליכם לשלוף את המידע הדרוש מן הסמוך למודע שלכם ולהעלותו אל המודע.

אם כן, בעת הצורך תכנים מן הסמוך למודע עולים אל המודע, ואחר כך הם שבים אל הסמוך למודע.

3. מודע

המודע - רמת המודעות השלישית - כולל את כל מה שאנחנו חושבים עליו ברגע נתון. (על מה אתם חושבים עכשיו?...) המודע הוא רמת המודעות הנגישה היחידה.

המידע ברמת המודע מגיע מן החושים וגם מן הסמוך למודע. לעתים גם תכנים מן הלא מודע עולים אל המודע. הזמן שהמידע נמצא ברמת המודע הוא קצר ביותר, והוא מתחלף בתדירות גבוהה.

הערה: קשה לשרטט את הצורה של רמות המודעות,
ולכן התרשים הוא להמחשה בלבד.

אם כן, גירויים שונים מגיעים אל המודע, מאופסנים בתוך הסמוך למודע ונשלפים משם בעת הצורך. על-פי פרויד, החלק הגדול ביותר ברמות המודעות, שמשפיע על ההתנהגות, הוא הלא-מודע. כאמור, זהו מחסן התכנים מעוררי החרדה, הסגור היטב ונשמר על-ידי הצנזור, ורק שכהצנזור "נרדם בשמירה", תכנים מוסווים אלה עולים אל המודע.

החצים בשרטוט מראים את העברת המידע בין רמות המודעות. למשל: תכנים מן הלא מודע עולים אל הסמוך למודע (חץ כחול) ואל המודע (חץ שחור), כאשר הם מצליחים לעקוף את הצנזור. תכנים מאיימים, שלא ניתן להתמודד אתם, מודחקים (חץ סגול) אל תוך הלא מודע.

חלקי האישיות

פרויד מבחין בשלושה חלקים באישיות האדם:

1. הסתמי - Id
2. האני - Ego
3. האני העליון - Super Ego

1. הסתמי

הסתמי הוא חלק אישיות מולד, והוא מצוי כולו בלא מודע. זהו החלק היחידי באישיות שאינו משתנה במהלך החיים.

בחלק הסתמי שני סוגים של אינסטינקטים מולדים, אשר מניעים את האדם:

א. אינסטינקטים של חיים - אינסטינקטים אלה דוחפים אותנו ליצירה ולבנייה ושומרים על הישרדותנו. פרויד כלל בתוך אינסטינקט החיים גם את יצר המין, משום שלדעתו יצר זה אינו גופני בלבד אלא יצר הדוחף אותנו לאהוב ולהתפתח.

ב. אינסטינקטים של מוות - אינסטינקטים אלה דוחפים אותנו להרס עצמי או לפגיעה בזולת וברכוש. פרויד כלל בתוך אינסטינקט המוות גם את התוקפנות על סוגיה השונים.

אם כך, הלא מודע מכיל שני סוגים של תכנים:

1. האינסטינקטים (יצר החיים והמוות)
2. תכנים מאיימים שהודחקו

על-פי פרויד, המקור לשני הסוגים של האינסטינקטים הוא תהליכים ביולוגיים, והתפקיד של הסתמי הוא לתווך בין תהליכים גופניים לנפשיים במטרה להגיע לשיווי משקל ביניהם (על כך ראו בהמשך בסעיף הדן בדינמיקה של האישיות). מטרת הסתמי היא חיפוש הנאה והימנעות מכאב, וזה גם העיקרון אשר מנחה אותו.

הסתמי הוא בלתי הגיוני בשני מובנים:
א. אין הוא מסוגל להבחין בין מציאות אובייקטיבית לבין תפיסה סובייקטיבית.
ב. הוא מסוגל להכיל בתוכו שני דחפים מנוגדים.

2. האני

האני מתחיל להתגבש משנת החיים השנייה.
הוא מתווך בין הדרישות של הסתמי לבין הדרישות של החברה.

בדרך כלל יש ניגוד אינטרסים בין הדרישות של הסתמי לבין אלה של החברה, ולכן מה שמנחה את האני הוא עקרון המציאות, שמשמעו: סיפוק דחפי הסתמי תוך התחשבות בדרישות של המציאות (החברה). אמנם זאת "עבודה" קשה, שדורשת עמידה במתח (לא קל לעמוד בלחצי הסתמי לסיפוק הדחפים), אך עם זאת, חשוב לזכור כי מטרת האני היא סיפוק הדחפים הנמצאים בסתמי.

במהלך חיינו האני שלנו לומד דרכים מגוונות לביטוי של הסתמי, תוך התחשבות במציאות. לכן, בניגוד לסתמי שאינו משתנה, האני משתנה במהלך חיינו.

האני הוא חלק האישיות היחידי שבא במגע עם המציאות. נכון שהאני מקבל את ההחלטות באשר לסיפוק דחפי הסתמי תוך התחשבות בדרישות המציאות, אך לא כל ההחלטות של האני הן מודעות, כי יש בו גם חלקים שנמצאים בתוך הסמוך למודע או בתוך הלא מודע.

3. האני העליון

האני העליון מתחיל להתגבש החל משנת החיים השלישית וכולל את כל הערכים, הצווים והנורמות שהאדם הפנים מן החברה במהלך חייו. לכן העיקרון המנחה שלו הוא עקרון המוסר.

גם האני העליון אינו מציאותי, משום שעקרון המוסר מציג דרישה לשלמות ולמימוש האידיאלים החברתיים. ככזה האני העליון מפקח ושופט את המחשבות ואת המעשים שלנו.

תפקיד נוסף ל"אני"

עם התפתחות האני העליון נוסף לאני תפקיד: כעת עליו לתווך בין דרישות הסתמי לקבל סיפוק מידי לבין דרישות האני העליון לעמוד בדרישות ההתנהגות על-פי האידיאלים הרצויים. לעתים ייתן האני ביטוי לסתמי, לעיתים - לאני העליון, ולעתים יציג האני פתרון שהוא פשרה בין שני העולמות.

האני העליון בנוי משני חלקים:

א. המצפון - מלמד מה אסור לעשות. אם בכל זאת נבצע משהו בניגוד לכללי המצפון - נחוש תחושת אשמה.
ב. האני האידאלי - מלמד מה רצוי לעשות. אם לא נעמוד בסטנדרטים שהוא מציב - נחוש רגשי נחיתות.

מכיוון שאנשים חיים בתרבויות שונות, האני העליון שלנו עשוי להיות שונה משל אחרים.

באני העליון חלקים מודעים, סמוכים למודע וגם חלקים לא מודעים (כמו באני).

הבדלים בין רמות מודעות והבדלים בין חלקי אישיות

למדנו על רמות המודעות השונות ועל חלקי האישיות.

ראו בטבלאות את ההשוואה בין רמות המודעות ואת ההשוואה בין חלקי האישיות.

טבלה משווה: רמות מודעות

פרויד - הגישה הפסיכואנליטית : מבנה האישיות על-פי פרויד (פריט זה)
פרויד - הגישה הפסיכואנליטית : הדינמיקה של האישיות
פרויד - הגישה הפסיכואנליטית : חרדה

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok