|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה של האישיות |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
על-פי בנדורה הסביבה החברתית משפיעה על התנהגות האדם. אנחנו יודעים כי לכולנו יש ציפיות באשר לתוצאות האפשריות של התנהגותנו, וזאת על סמך התנהגותנו בעבר או על סמך התנהגות וביצועים של אחרים הדומים לנו. המשמעות היא כי יש לאדם אפשרות לווסת את ההשפעה ואת הכיוון של ההתנהגות. המונח המדעי המקובל לכך הוא ויסות עצמי, ופירושו: היכולת של האדם ללמוד מההדדיות שלו עם הסביבה, וגם היכולת של האדם לחזק את עצמו ולכוון את ההתנהגות שלו על-פי המטרות שהציב לעצמו. גורם חשוב המשפיע על התנהגות האדם, הוא תחושת המסוגלות עצמית שלו, שמשמעה האמונה של הפרט ביכולתו להתמודד עם המטלה.
הוויסות העצמי הוא עוד הוכחה לכך כי ההתנהגות נקבעת לא רק על-ידי הסביבה אלא גם על-ידי האדם עצמו. בתהליך הוויסות העצמי האדם מבצע שיפוט של התנהגותו. שיפוט זה מכיל השוואות לסביבה, ומכאן שהתנהגות האדם מושפעת מן הסביבה. במקביל, האדם מבצע שיפוט של התנהגותו גם ביחס לרמת השאיפה שלו וביחס לביצועיו בעבר. התוצאות של ההשוואות האלה ישפיעו על רגשותיו (סיפוק או אכזבה), ויכוונו את התנהגותו בעתיד. התרשים הבא מציג את השלבים השונים בתהליך של ויסות עצמי.
מה למדנו מן התרשים? כפי שראינו, האדם שופט את התנהגותו לאור צפייה בהתנהגותו ובהתנהגות הסביבה. אם כך, ההתנהגות היא תוצר של תהליכים חיצוניים (הסביבה) ושל תהליכים פנימיים (הפרט). תוצאות השיפוט מכוונות את האדם: הן מעוררות בו רגשות סיפוק או אכזבה, ואלה מניעות אותו לחזור על התנהגותו או להימנע מכך.
המסוגלות העצמית עוסקת בידיעה של האדם ובאמונה שלו כי הוא אכן מסוגל לבצע מטלה מסוימת. כשילד קטן אומר: "אני יכול אני כבר גדול...", הוא מבטא את כל הרעיון של מסוגלות עצמית. האמונה של האדם ביכולת שלו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת, מגבירה את הנטייה שלו להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. אם כך, מסוגלות עצמית גבוהה גוררת השקעת מאמצים גבוהה לשם השגת המטרות. ולחילופין, מסוגלות עצמית נמוכה מנמיכה את ההנעה (המוטיבציה) וגורמת למחשבות על כישלון. ארבעה מקורות לתחושת המסוגלות העצמית ארבעה מקורות אחראים לתחושת המסוגלות העצמית של האדם, ולכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית שלו - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות. ארבעת המקורות הם: א. התנסות בהשלמת משימות - התנסות מוצלחת שלנו מעלה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפך. ב. צפיה בהתנהגות אחרים - כאשר אחרים מבצעים פעילות כלשהי בהצלחה, תחושת המסוגלות העצמית שלנו עולה. כל זאת בתנאי שהאחרים, שאנו משווים את עצמנו אליהם - דומים לנו. ג. שכנוע מילולי - כאשר אנו משכנעים אחרים שאנו יכולים להצליח, תחושת המסוגלות העצמית שלנו עולה. השכנוע המילולי אפשרי רק כאשר האדם המשכנע נתפס כבקיא בתחום השכנוע, ו/או כאשר הוא משמעותי בעינינו. לכן חשוב שהשכנוע המילולי יהיה מציאותי. ד. עוררות רגשית - לעוררות רגשית השפעה הפוכה על תחושת המסוגלות העצמית שלנו. עוררות רגשית גורמת לנו לשינויים פיזיולוגיים. שינויים אלה גורמים לנו לחוש אי נוחות, ולכן עוררות רגשית גבוהה מורידה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפך. התרשים הבא ממחיש את השפעת ארבעת המקורות לתחושת המסוגלות העצמית:
קראו עוד: אישיות : בנדורה - גישת הלמידה החברתית : עקרון ההדדיות
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
