|
תקציר דף מידע זה עוסק בשלושה מבנים תחביריים: קריאה, פנייה והסגר (קפ"ה). |
 |
|
 |
|
תחביר : קריאה, פנייה, הסגר מחבר:
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון
|
|
 |
|
 |
|
 |
תרשים: קריאה, פנייה, הסגר |

הפנייה, הקריאה וההסגר אינם קשורים בקשר תחבירי לשאר החלקים במשפט. אלה הם מבנים המתייחסים למשפט כולו.
דוגמה: בקיצור, שוחחתי על התקרית. בקיצור = הסגר, מתייחס לכל המשפט. שוחחנו בקיצור על התקרית. בקיצור = תיאור אופן, מתייחס לפועל "שוחחנו".
 |
טבלה של קריאה, פנייה, הסגר |
י |
הגדרה |
דוגמות |
ביטויים שכיחים |
קריאה |
הקריאה היא ביטוי המביע התפעלות, שמחה, פחד או רגש אחר. פיסוק: הקריאה מופרדת בפסיקים משאר חלקי המשפט. |
- יאללה, בואו כבר!
- אוי, שכחתי את המסמך בבית. |
יאללה! אוי ואבוי!
יופי! די! |
פנייה |
הפנייה היא שם של נמען כלשהו, שהדברים במשפט פונים אליו. היא יכולה לעמוד בראש המשפט, באמצעו או בסופו. פיסוק: הפנייה מופרדת בפסיקים משאר המשפט. |
- שחר, מדוע לא באת אתמול לפגישה?
- ועכשיו, גבירותיי ורבותיי, נתחיל בשיחה.
|
חברים יקרים, אורחים נכבדים, אורי ויעל,... |
הסגר |
ההסגר הוא תוספת, המביעה כעין הערה צדדית של הדובר על הנאמר במשפט. הערות אלה הן לפעמים צירופים מקובלים ולפעמים הן הערות אישיות. פיסוק: ההסגר מופרד משאר חלקי המשפט בפסיקים או בקווים מפרידים. |
- לא יכולתי לבוא אתמול, לצערי הרב.
- לדעתנו, לא נספיק להגיע להצגה ראשונה. |
לשמחתי, תודה לאל, ז"ל, לדאבוננו, לדעתי, לטענתו,למרבה הצער, בקיצור, בבקשה, כמובן, לבטח, בוודאי |
|