 |
שווא נע, שווא נח - תרשים |
השווא הנע והשווא הנח מיוצגים על-ידי אותו הסימן - סְ, לכן יש לדעת להבחין ביניהם.
|
השווא |
השווא הוא סימן לשתי תופעות: שווא נח המסמן חוסר תנועה, ושווא נע המסמן תנועה שנחטפה. בימינו קשה להבחין בין שניהם לפי ההגייה, ולכן צריך להיעזר בסימני זיהוי, שעיקרם: בסוף מילה - תמיד שווא נח; בראש מילה - תמיד שווא נע; כשיש שני שוואים רצופים באמצע מילה - ראשון נח, שני נע;
כשיש שווא אחד באמצע מילה - הוא נע, רק אם מוצאו מתנועה.
|
שווא נע מול שווא נח |
השווא הנע מסמן תנועה שנחטפה, מוצאו מתנועה. כלומר, שווא נע נוצר על-ידי היעלמות של תנועה (חיטוף). השווא הנע נמצא במילה בתחילת ההברה: כְּתוּ-בִים, רָ-שְמוּ.
השווא הנח מסמן חוסר תנועה, הוא בלתי משתנה בנטייה, והוא נמצא במילה בסוף ההברה: מִכְתָּבִים, הִתְבַּזְבֵּז, שָלַחְתְּ.
|
איך בודקים את סוג השווא? |
אם השווא באמצע המילה "חוזרים למקורות" ומחפשים את צורת היסוד.
בשם - צורת היסוד היא צורת היחיד-זכר ללא תוספות.
בפועל - פונים אל צורת הנסתר, אבל באותו הזמן או הדרך:
פועל בעבר (הִלְבַּשְתֶּן) - בודקים בנסתר עבר (הִלְבִּיש).
פועל בבינוני (מִתְקָרְבִים) - בודקים ביחיד בינוני (מִתְקָרֵב).
פועל בעתיד (תִּגְזְרוּ) - בודקים בנסתר עתיד (יִגְזֹר).
פועל בציווי (כַּבְּדוּ) - משווים לנוכח, כלומר - לצורת היחיד (כַּבֵּד!).
בפועל מִתְקָרְבִים: השווא הראשון אינו משתנה בצורת היסוד (מִתְקָרֵב), ולכן הוא שווא נח, ואילו השווא השני משתנה בצורת היסוד (מִתְקָרֵב), ולכן הוא שווא נע.
|
חיטוף |
השווא הנע נוצר על-ידי חיטוף. החיטוף הוא תהליך של היעלמות תנועה. קורה שתנועה נחטפת, כאשר הטעם מתרחק ממנה:
|
שווא נע, שווא נח - טיפים
כיצד נזהה את סוג השווא?
כדי לזהות שוואים יש לזכור כי:
דוגמות:
- כָּתְבוּ – צורת היסוד: כָּתַב. בצורת היסוד יש תנועה (במקום השווא), ולכן זהו שווא נע.
- יִתְחַשְּׁבוּ – צורת היסוד: יִתְחַשֵּׁב. יִתְחַשְּׁבוּ השווא הראשון מקורו באפס תנועה, לכן הוא שווא נח. השווא השני מקורו בתנועה, לכן הוא שווא נע.
- לוֹמְדִים – צורת היסוד: לוֹמֵד. לוֹמְדִים שווא נע, כי בצורת היסוד יש תנועה.
|
