|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > פרשנות המקרא > פרשנות ימי הבניים |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
רש"י נמנה עם גדולי היוצרים בחברה היהודית בימי-הביניים. יצירתו רב-גונית ומקיפה כמעט את כל סוגי היצירה הספרותית של חכמי ישראל בגרמניה ובצרפת בימיו. הוא כתב פירושים למקרא ולתלמוד, תשובות, פיוטים וייתכן שגם נוסח שטרות בענייני ציבור.1 תלמידיו כתבו בשמו גם קונטרסי פסקים ופירושים לפיוטים. מעטות היצירות שהייתה להן השפעה כה רבה על תרבותו של עם ישראל כמו פירושיו של רש"י לתורה ולתלמוד. בחלק מתפוצות ישראל נחשבה במשך מאות שנים ידיעת חומש עם פירוש רש"י כחובתו הבסיסית של הילד היהודי, ומאז הדפסת התלמוד נדפס בצדו פירוש רש"י והפך למעשה לחלק בלתי נפרד מן העיון בו. חשיבותו רבה לא רק כפירוש לתלמוד. השתמרו בו ידיעות רבות ערך על תקופתו של רש"י ולעתים גם על דמותו. ספק אם יש יצירות נוספות - למעט המקרא, התלמוד והמדרש - שהשפיעו כה רבות על מורשתו הרוחנית של העם היהודי כמו שני הפירושים האלה. עוד בדורנו שלנו, כשביקש המשורר שמשון מלצר לבטא את כאבו על הניתוק של חלק נכבד מהעם היהודי מן התרבות היהודית המסורתית, בחר באי-ידיעת פירוש רש"י לתורה כאחת הדוגמאות המובהקות לכך.2 רש"י קנה לו שם עולם בזכות פירושיו למקרא ולתלמוד. הפירושים האלה נידונו בהרחבה ובפירוט. עסקו בכך חוקרים רבים ובהם כמה מטובי החוקרים בחוכמת ישראל. לא אדון להלן בפירוט בטיבה של היצירה הגדולה והמקיפה הזאת, אלא אעמוד על הבעיות העיקריות בכל תחום ואסתפק בעיקרי הדברים. כתיבת הפירוש לתלמוד אינה בגדר מהפכה. קדמו לרש"י רגמ"ה ותלמידיו. ואולם, כתיבת פירוש מקיף למקרא בפריפריה האשכנזית הייתה מעשה של חדשנות. איש לפני רש"י לא עשה כן באירופה הנוצרית. ככל הנראה פירש רש"י את כל ספרי המקרא, אבל הפירושים הנדפסים על שמו לספרים עזרא, נחמיה, דברי הימים וחלקו האחרון של ספר איוב (מפרק מ פסוק כה ואילך) אינם שלו. הפירושים האלה שונים מפירושיו האחרים בסגנונם ובתכונות של פירושם. לעתים אף שמות החכמים הנזכרים בהם מוכיחים שהם מאוחרים לרש"י. כמה מפירושיו לכתובים שבסוף ספר איוב השתמרו בכתבי-יד (לא כפירוש רצוף), ומכאן אפשר להסיק כי רש"י פירש את כל הספר הזה וכי פירושו לסוף הספר אבד.3 ייתכן כי הפירושים המיוחסים לו לספרים עזרא ונחמיה מבוססים על פירושים שהוא כתב, אך הם עברו עיבוד והרחבה בידי תלמידים. התופעה הזאת - כתיבת הוספות על פירוש רש"י - ידועה גם מפירושיו לספרים אחרים, והיא קשורה במישרין עם אחת הבעיות המרכזיות בדיון בפירושיו של רש"י למקרא: שאלת הנוסח. בפירושיו למקרא - הן אלה שבדפוס והן אלה שבכתבי-יד - כלולים גם פירושים של תלמידיו, ובמיוחד של ר' שמעיה, ר' יוסף קרא והרשב"ם. מקצתם הוכנסו בידי רש"י עצמו כתוספת לפירושיו או כפירוש חלופי, ומקצתם נכתבו בידי תלמידיו בשולי גיליונות פירושיו, ומעתיקים הכניסו אותם לגוף הפירוש. שאלת נוסח פירושי רש"י מורכבת מאוד, והיא חשובה לחקר יצירתו הספרותית. בשל הוספות של מעתיקים ובשל תפוצתם הגדולה של פירושי רש"י במרכזים השונים, נוצרו הבדלים בין הנוסחים. ניסיון חשוב להוציא מהדורה מדעית של פירוש רש"י לתורה נעשה על-ידי אברהם ברלינר, אבל מהדורתו אינה שלמה. הוא בדק יותר ממאה כתבי-יד וספרים מודפסים רבים - כפי שהעיד בהקדמה לפירושו - והוסיף מראי מקומות למקורותיו של רש"י והערות חשובות אחרות.4 מהדורות של פירוש רש"י לנביאים ולכתובים שבהן נעשה שימוש גם בנוסחים שבכתבי-יד הן: יהושע ושופטים שפירסם מ"ל קצנלנבוגן; הפירושים לישעיה, לתרי-עשר ולתהלים, שפירסם י' מארשען; ליקוטים מפירושיו של רש"י לספר יחזקאל פירסמו י' מארשען וא"י לוי; את הפירוש לשיר השירים הוציא לאור י' רוזנטאל ואת הפירוש לאיוב - א' שושנה. חשיבות רבה יש לנוסח 'מקראות גדולות הכתר' בההדרתו של מנחם כהן ובעריכתו, אך מדובר בנוסח אקלקטי על כל הבעייתיות הכרוכה בנוסח מעין זה. עד עתה הושלמה המלאכה של כשליש מספרי המקרא בלבד.5
חשובה ביותר ומורכבת מאוד היא שאלת נוסח פירושו של רש"י לתורה. זו ראויה לדיון נרחב, מכיוון שתיאור שיטתו מבוסס על המקורות הללו. כל הבודק את הנוסחים של פירוש רש"י לתורה בכתבי-היד, יגלה כי קיימות בהם הוספות רבות. חלק מהן אף נקראות על שם מחבריהן; בייחוד אמורים הדברים בפירושיו של ר' יוסף קרא. עם הזמן הושמטו שמות החכמים הללו, ופירושיהם שולבו בגוף פירושו של רש"י. דומה כי אין עוד חיבור של חכמי ישראל בימי-הביניים ששאלת נוסחו כה מוטלת בספק ושנויה במחלוקת. היו לכך שלושה גורמים עיקריים: א. מהדורות שונות של הפירוש הזה נכתבו עוד בחייו של רש"י; ב. תפוצתו הגדולה של הפירוש; ג. זיקתו העמוקה אל ספרות המדרש. הפירוש זכה לפרסום רב כבר במאות ה-12 וה-13. חכמים שעסקו בו ומורים שלימדו אותו רשמו לעצמם הערות שונות בשולי העותק שהיה בידיהם, ומקצתן הוכנסו לגוף הפירוש על-ידי המעתיקים. אופיו של הפירוש, שרובו לוקט ממדרשי חז"ל, אף הוא גרם לכך. תלמידי חכמים ומעתיקים שינו את המדרשים האלה: העתיקו אותם במלואם, קיצרו אותם או השמיטו מדרשים ידועים והוסיפו אחרים. גם השינויים הללו הוכנסו עם הזמן לגוף הפירוש בידי מעתיקים. שאלת נוסח פירושו של רש"י לתורה העסיקה רבות את החוקרים מאז ראשית ימיה של חוכמת ישראל ומעסיקה אותם עד ימינו. כבר חכמי ישראל בימי-הביניים, ובהם כמה מן הגדולים והמובהקים שבין מפרשי רש"י, התייחסו אליה. לעתים הם ניסו לפרש את דבריו ולתרץ סתירות בין פירושיו בטענה שפירוש זה או אחר לא יצא מתחת ידיו של רש"י, אלא נוסף בידי אחרים. בשנים האחרונות התפרסמו כמה מהדורות חדשות של פירוש רש"י לתורה. עם כל חשיבותן, אין הן עדיפות על מהדורתו הנזכרת של ברלינר אף שיש בהן משום תרומה לבירור ספקות שונים באשר לנוסח פירוש רש"י לתורה. קיימים אמנם עשרות רבות של כתבי-יד ועותקים מודפסים קדומים של פירוש רש"י לתורה,6 אבל העובדה הזאת אינה מקילה על המחקר.7 וכבר עמד על כך אלעזר טויטו בדיון חשוב על גלגוליו של נוסח רש"י לתורה:
כפתרון הציע טויטו לראות רק את הגרעין הבסיסי המצומצם ביותר - זה הנמצא בכתבי-יד ובדפוסים ראשונים ויש לו מובן מבחינה לשונית ומבחינה פרשנית - כפירוש המקורי שכתב רש"י בעצמו:
אם הקביעה הזאת נכונה, עלינו להוציא חלקים נכבדים למדי של הפירוש – ולפחות רבע מהם – מבעלותו של רש"י. בכך יתבטלו במחי יד דיונים רבים שנכתבו על פירושיו של רש"י לכתובים שונים בתורה, בייחוד אלה שמטרתם לדייק מניסוחיו כדי למצוא בהם קווי אפיון לדרכו ולהשקפת עולמו. על אף העניין הרב שיש בהצעתו של טויטו, אין המחקר של כתבי-היד מימי-הביניים מאשש אותה. קשה לקבל את קביעתו העקרונית כי מעתיקים בימי-הביניים - יהודים ולא יהודים - לא העזו לשנות ביודעין את הרשום בטופס שממנו העתיקו. אין ספק שמעתיקים יהודים בגרמניה ובצרפת בימי-הביניים הרשו לעצמם לשנות את נוסח המקורות, להוסיף עליהם ואף לגרוע מהם. שרידי יצירותיהם של חכמי ישראל בימי-הביניים, הן פירושי מקרא והן ספרות הלכה, אינם מאשרים את תפיסת "מעלתו של הגרעין המצומצם" גם אם יש לו מובן מבחינת התכנים והלשון. בספרות היהודית מימי-הביניים על כל ענפיה השתמרו דוגמאות רבות לתופעה הזאת. כך עולה גם ממחקר הספרות הלטינית של ימי-הביניים.9 להערכתי כ- 90 אחוז מפירוש רש"י לתורה מקורי.
מקור חשוב לבירור הנוסח המקורי של פירוש רש"י לתורה ודרך כתיבתו והשלמתו הוא כתב-יד לייפציג 1. פירוש רש"י לתורה שבכתב-היד הזה קרוב מאוד אל המקור שכתב רש"י, אף כי גם בו יש השלמות מאוחרות ושיבושי העתקה. בשולי פירוש רש"י לתורה שבכתב-היד הזה נרשמו הגהות חשובות של ר' שמעיה. כתב-היד הזה נכתב בידי הסופר-המעתיק מכיר במאה ה-13. מכיר העיד פעמים רבות כי החזיק בידיו את כתב-היד של פירוש רש"י לתורה, שבו כתב ר' שמעיה בעצמו את הגהותיו. אין כל סיבה שלא לקבל את עדותו, והיא עולה גם מדרך טיפולו בפירוש רש"י. כלומר, הקונטרס שהיה בידי ר' מכיר נכתב בידי ר' שמעיה. מן העותק הזה העתיק ר' מכיר גם את נוסח פירוש רש"י לתורה וגם את ההגהות של ר' שמעיה. להנחה הזאת יש ראיות רבות. במקום אחד אף סיפר ר' מכיר במעין התנצלות כי נאלץ להספיק לעבוד על המקור שממנו העתיק את דברי רש"י -ספרו של ר' שמעיה - בשל קרע בשולי הדף המקורי של ר' שמעיה, ונזקק למקור אחר. כתב-היד הזה ראוי להיחשב כאחד המקורות החשובים לחקר הנוסח של פירוש רש"י לתורה הן בשל קדמותו והן בשל הנוסח של פירוש רש"י הקיים בו. הנוסח הזה משקף את נוסח פירוש רש"י לתורה שכתב ר' שמעיה, התלמיד הקרוב ביותר אל רש"י, שנטל חלק גדול מאוד בעריכת עזבונו הספרותי.10 אמנם, לא כל הקיים בגוף פירוש רש"י שבכתב-יד לייפציג 1 יצא מתחת ידיו של רש"י. ר' שמעיה עצמו העיד כי גרע ממנו והוסיף עליו. במקום אחד אף הרשה לעצמו למחוק פירוש של רש"י ולהציע במקומו פירוש אחר שאותו שמע מחכם יהודי מביזנטיון. במקרה הזה נותרו רמזים להשלמה, אך ייתכן שיש מקומות שבהם תיקן ר' שמעיה בלי להשאיר עקבות לשינויים, וקשה לגלותם. גם בחומר הנמצא בגוף פירוש רש"י יש הוספות משלו. במקומות רבים העיד ר' שמעיה כי הכניס תיקונים והשלמות על-פי בקשתו המפורשת של רש"י ("רבי צווני להגיה") ולעתים גם על-פי מה שראה לנכון לעשותו. הנחתו הבסיסית של ר' שמעיה הייתה שאם רש"י לא פסק מלהכניס שינויים בפירושו כדי לתקנו, אין סיבה שהוא לא ימשיך במלאכת קודש הזאת לאחר פטירתו של רש"י, שהאמת הייתה נר לרגליו בכל עשייתו הספרותית. ואולם ייתכן שר' מכיר עצמו הכניס פה ושם תיקונים לכתוב, כפי שעשו מעתיקים רבים בימי-הביניים.11 בשל ההשלמות הללו, שנעשו עוד בימי חייו של רש"י ולאחר מותו, ספק אם ניתן לשחזר את המהדורה המקורית הראשונה של פירוש רש"י לתורה. רש"י עצמו חזר ובדק את פירושו והשלימו, וכך עשה על-פי מצוותו גם ר' שמעיה. מהו אפוא "הנוסח המקורי" של הפירוש הזה - הנוסח הראשון שכתב רש"י אשר כלל את השלמותיו, או הנוסח שכלל את תיקוניו של ר' שמעיה, שנעשו במצוותו של רש"י וברוחו? שתי מסקנות עיקריות עולות מהדיון הזה. הראשונה - קשה מאוד לדבר על "נוסח מקורי" אחד (בגרמנית - Urtext) של פירוש רש"י. כבר בחייו היו נוסחים שונים של פירושו. המסקנה השנייה - על אף חשיבותו הרבה של כתב-יד לייפציג 1, נוסחו אינו מייצג בכל המקרים את נוסח פירושו המקורי של רש"י.
קראו עוד: הערות
אל האסופה רש"י : ר' שלמה יצחקי - פרקים מסדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי3
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
