למונח 'בטן' בלשון המקרא, כמקבילתו הסמנטית במצרית (h.t),16 יש כמה משמעויות.17 האחת מהן מציינת את הבטן כחלק הפנימי של הגוף, קרבו, מושב שכלו, מחשבותיו ורגשותיו של האדם. במצרים, שבה שלטת התפיסה, כי תפקיד הבטן זהה לתפקיד הלב, רגיל השימוש ב'בטן' בהוראה זו. לא כן במקרא, כאן מופיע ה'לב' בדרך-כלל כמקום מושב השכל והמחשבה. הקטעים, שבהם ממלאה ה'בטן' את תפקיד ה'לב', מעטים יחסית ומרוכזים כמעט כולם בספרות החוכמה (ראה, למשל: מש' כב, יח; איוב לב, יח-כ; טו, ב, לה; והשווה: מש' יח, כ). יש אפוא להניח, כי בקטעים הללו מהדהדת החפיסה המצרית.
תפיסה זו הטביעה את רישומה גם בצירוף 'חדרי בטן', שהוא תמוה ויוצא דופן בלשון המקרא. הביטוי 'חדרי בטן' בא ארבע פעמים בקובץ השני של ספר משלי:
יח, ח // כו, כב |
'דברי נרגן (מלשין) כמתלהמים (כמאכל תענוגות המתחלק ונבלע)18 והם ירדו חדרי בטן'. |
כ, כז |
'נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן' – נשמת האדם משמשת נר לאל לבדוק את חדרי בטנו.19 |
כ, ל |
'חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן' – עוונות האיש הרע ממורקים בידי חבורות וחדרי בטנו באמצעות מכות.20 |
המונח 'חדרי בטן' בספר משלי מקורו בביטוי המצרי 'קופסת בטן'. הביטוי המצרי מופיע בקטע מ'הוראת אמנ-מ-אפת', המקביל ישירות למשלי כב, יח. בקטע זה מזהיר הסופר המצרי את בנו במלים אלה:
מועיל הוא לנותנם (את דברי) בלבך
אסון לזה הזונח אותם
תן שינוחו בתוך הקופסה של בטנך21 (hnw n h.t.k)
יהיו מנעול (?) בלבך
כשתהיינה סופות של דיבור
הם יהיו עוגן בלשונך (16-11, 3).
וכנגדן נאמר במשלי כב, יח: 'כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך'. המונח המציין באמנ-מ-אפת קופסה (`hnw`) מופיע במקורות המצריים בהוראת תיבת אחסון לספרים.22 בדימוי המצרי משולה, אם כן, בטן האדם לתיבה המכילה מחשבות, תכניות, דיבורים – תחת ספרים.
כיוון שהלב, לפי התפיסה המצרית, הוא מקום החוכמה והשכל, הרי משכנו מדרך הטבע בבטן.23 כך בתקופה המאוחרת בא המונח המציין תיבה (hn) במצרית לתיאור הבטן כמושב הלב; בלשון המכתב: 'לבך בתוך קופסתו'24 דהיינו, לכך, מחשבתך בקרבך. תפיסה זו הותירה את רישומה בכתבים השייכים למעגל החוכמה המצרי. התלמיד העצלן דומה לחמור, 'שאין לבו בבטנו' (סלייר, 9, 3 I // אנסטאזי, 8-7, 10 V). אמנ-מ-אפת מזהיר, שלא להתאוות לרכוש עני, כי הוא צברו כש'לבו חוטא בבטנו' (10, 14). האדם המביע מחשבותיו, המדבר, לבו כאילו יוצא מקרבו; אי לכך, מכונה הפטפטן במצרית – 'יוצא הלב' (pri ib). וכן אנו מוצאים בהוראת אמנ-מ-אפת 16-11, 22:
אל תריק את בטנך להמון
ואל תפגע במעמדך
אל תסובב את דבריך להמון
אל תתחבר ליוצא הלב
מועיל אדם שהודעתו בבטנו
מהאומר אותם כנזק.
ובהוראת ח'תי XXV B-C:
אל תדבר דיבורי סוד
המסתיר את בטנו (היינו, השותק), עושה לו מגן...
אל תדבר דיבורים של יציאת הלב
כשאתה יושב עם יריב.
בביטוי 'חדרי בטן' בספר משלי יש לראות אפוא את התרגום העברי של הניב המצרי 'קופסת בטן'.25 המונח 'קופסת בטן', שמקורו בהווי בית-הספר המצרי והוא כרוך במלאכת הסופר המפותחת במצרים. אך הזרה לספירה הישראלית, הותאם לרקע העברי. תיבת הספרים (ה-`hnw`), השייכת לעולמו של הסופר המצרי, הוחלפה במונח 'חדר', הרגיל אף בהווי הישראלי. 'תיבת בטן' היתה בלשון החכם המקראי ל'חדרי בטן'; והשווה: 'ובדעת חדרים ימלאו' (מש' כד, ד).26
לחלקים נוספים של המאמר:
מטבעות לשון ורישומים מצרים בחוכמה המקראית : תכן לבות
מטבעות לשון ורישומים מצרים בחוכמה המקראית : חדרי בטן (פריט זה)
מטבעות לשון ורישומים מצרים בחוכמה המקראית : פרי פי איש
הערות שוליים:
16. ה-WB מתרגם את `h.t` במלה Leib. במקבילה הישירה בין הוראת אמנ-מ-אפת (10 – 3,9) ומשלי כב, יח 'תירגם' המחבר העברי את המצרית `hnw h.t` במונח 'בטן'. אנו הלכנו כאן בעקבותיו וכך תרגמנו את `h.t`. בספרות המחקרית ובתרגומים הלועזיים של היצירות המצריות אין תמימות דעים לגבי התרגום של `h.t`. בעוד ה-WB קורא Leib, מתרגמת ליכטהיים לעתים belly ולעתים body. בתרגום מבחר יצירות מצרים, שראה אור בעריכת (The Literature of Ancient Egypt, Yale 1972) W.K. Simpson מופיעים תרגומים שונים: body, insides, soul; ואילו בתרגום Das Weisheitbuch des Amenemope, Kopenhagen) H.O. Lange 1925) Inners, Leib
17. למשמעויות השונות של המונח 'בטן' במצרית ובעברית המקראית ראה: שצ'ופק (לעיל, הערה 1), עמ' 275-273.
18. ראה: א' כהנא, ספר משלי, על הכתוב; וכן: מקן (לעיל, הערה 7), עמ' 520-519.
19. כך מפרש כהנא. לפירוש שונה ראה: מקן, שם, עמ' 547. לתיאור המקראי השווה את תיאור האל אנוביס כ'פותח בטנים ויודע מה שבתוכם' (בכתובת בקבר מתבי, שושלת 19; לפי: 3, 357 III WB,).
20. כך לפי נוסח השבעים. מקן, שם, עמ' 540 מפרש בדרך שונה.
21. יש המפרשים כאן `h.t` לא 'בטן' אלא 'גוף' וקוראים 'קופסה של גוף', דהיינו בית החזה שצלעותיו נמשלו לקופסה, שבה מונח הלב. אולם גם אם מקבלים פירוש זה בטכסט המצרי לא תהיה בכך משום מניעה להניח, כי הסופר העברי הבין את `h.t` במשמעות בטן; שהרי `h.t` מובנו במצרית הן חלל הגוף (Leib) הן אבר עיכול (מעיים).
22. כך בהוראת אמנ-נח-תה 12, מאחלים לשוליית הסופר שיהיה בקי בספרי 'בית החיים' (בית-הספר) במלים אלה: 'היה כמו קופסה של ספרים' (hni n sš.w) בתוך: Urk IV 1015 ,17. הפקיד הוא 'קופסת המלך, המכילה את עצות שתי הארצות' (מצרים העליונה ומצרים התחתונה). אשר לזיקה שבין הביטוי 'קופסת בטן' באמנ-מ-אפת ו'חדרי בטן' במשלי, טען בשעתו (Melange Biblique Robert, 1957, p. 261) E. Drioton, כי הביטוי 'קופסת בטן' באמנ-מ-אפת זר לתפיסה המצרית; לדעתו, הביטוי הוא תרגום מהשמית 'חדרי בטן'. הוא מסתמך על העובדה, כי הדטרמינטיבה של `hn` באמנ-מ-אפת היא ציור בית ולפיכך מדובר כאן ב'חדר'. אבל ציור חדר כדטרמינטיבה למלה `hn` מצאנו אף במקורות מצריים אחרים, שבהם אי-אפשר לטעון להשפעת שמית על המצרית (ראה: WB, II 491, 18 – כתובת מימי השושלת העשרים וחמש). ניתוחנו מראה, כי מטפורת הבטן כמושב הלב היתה רגילה ושכיחה במחשבה המצרית. אי לכך מקבלים אנו את דעתו של (RB 68 [1961], pp. 394-400) B. Couroyer, שיצא נגד דריוטון באומרו, כי התיאור הנ"ל תואם את 'התפיסות האנטומיות והפסיכולוגיות של המצרים'. דעה דומה הביע R. J. Williams (JEA 47 [1961], p. 103)
23. אסמכתה לתפיסת המצרים את הבטן כמשכן הלב יש אולי אף במונח המצרי המציין את ה'קיבה' - `r3 (n) ib`, מלולי: הפתח של הלב.
24. במכתב מאוסף גולנישף 11, 1 וכן אדפו 272 I – 'לבך יציב בתוך קופסתו' (לפי: WB, II 492,2).
25. המונח המקביל העברי הוא כנראה 'קירות לב' שבירמיה ד, יט.
26. החכמה יודעת על דרך בניית בתים, אך לא על מבנה בית-הספר, שאינו נזכר במקרא. תיאור בניית בית חוזר בספר משלי, השווה: משלי ט, א ואילך; יד, א; כד, ג-ד, כג; קהלתי, יח; ועוד. לעומת זאת, עד היום לא התגלה בממצאי החפירות הארכיאולוגיות בארץ-ישראל בתקופת המקרא מבנה שאפשר לזהותו בביטחון כמוסד בית-ספר. לפיכך סביר להניח שבימי בית ראשון היה מוסד כזה בישראל נספח למקדש, או למבנה הארמון, וקשה ליחס לו את הרמה הטכנית הגבוהה והאמצעים המשוכללים, שעמדו לרשות הסופר המצרי; השווה: T. N. D. Mettinger, Solomonic State Officials, pp. 140ff.