המיון הראשוני ביותר של זכויות האדם כולל חמש קבוצות עיקריות של זכויות, על פי חמש הכותרות המוכרות גם במשפט הבינלאומי: זכויות אזרחיות, פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות. באופן מסורתי, הוגדרו זכויות האדם בשתי הקבוצות הראשונות - האזרחיות והפוליטיות; בשנים האחרונות הונף דיגלן של הזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות. יותר ויותר נשמעת הטענה כי זכויות אזרחיות ופוליטיות הן בעלות חשיבות משנית בלבד עבור הרעבים, העניים, החולים, המובטלים וחסרי ההשכלה.
 |
זכויות אזרחיות |
- הזכות לחיים, לחירות ולבטחון.
- חופש המחשבה, הדת והביטוי.
- חופש התנועה, האסיפה וההתאגדות.
- הזכות להשתייכות לאומית.
- הזכות להליך משפטי הוגן.
 |
זכויות פוליטיות |
- חופש הדעה הפוליטית.
- הזכות להקים מפלגה.
- הזכות למקלט מדיני.
- הזכות להשתתף בשלטון (לבחור ולהיבחר).
 |
זכויות כלכליות |
- הזכות לקניין.
- החופש מרעב: הזכות לרמת חיים נאותה.
 |
זכויות חברתיות |
- הזכות לעבודה.
- הזכות לבריאות.
- הזכות לדיור.
- הזכות לביטוח לאומי.
- הזכות להינשא ולהקים משפחה.
 |
זכויות תרבותיות |
- הזכות לחינוך.
- הזכות לקחת חלק בחיי התרבות.
 |
איסור אפליה |
לצד זכויות האדם המהותיות, קיים עיקרון המתייחס לכולן: עקרון אי האפליה. אפליה היא אסורה כשהיא מתבססת על אחת מעשר ההבחנות העיקריות, המוגדרות בסעיף ב` להכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: גזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, נסיבות לידה ומעמד אחר.