|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > חלליות ומשימות חקר |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
סיפורה של הטיסה הראשונה שהמריאה ונחתה בשלום מאז אסון קולומביה אנחת רווחה גדולה לוותה את נחיתתה של מעבורת החלל האמריקנית דיסקאברי. המעבורת נחתה בבסיס חיל האוויר האמריקני אדווארדס שבקליפורניה במקום בפלורידה, לאחר דחייה של 24 שעות בגלל תנאי מזג אוויר לא מתאימים (סופות ברקים וגשם). היא המריאה לחלל ב- 26 ביולי, לאחר מספר דחיות, מלווה בתקוות למשימה מוצלחת שחרגו הפעם מגבולות נאסא ותעשיית החלל, והקיפו למעשה את הציבור הרחב ואת התקשורת ברחבי תבל. צוות האסטרונאוטים כלל את מפקדת המעבורת, איילין קולינס, ושאר חברי הצוות: סטיב רובינסון שביקר בארץ כמלווה של משפחות צוות קולומביה, ג'ים קלי, אנדי תומס, וונדי לורנס, צ'רלי קאמרדה וסוישי נוגוצ'י, אסטרונאוט יפני. משימתה של דיסקאברי הוגדרה כטיסת ניסוי למעבורת החלל ונועדה, בין השאר,לבחון שיטות שונות של תיקונים בחלל. אך בנוסף, נשאה המעבורת טונות של אספקה לתחנת החלל הבינלאומית והאסטרונאוטים ביצעו מספר תיקונים שנדרשו בתחנה כמו התקנת ג'ירוסקופים חדשים. בשובה לכדור הארץ, נטלה עמה הדיסקאברי טונות של אשפה וציוד לא נחוץ שהוחזקו בתחנה בשלוש השנים האחרונות פשוט כי לא היתה דרך לפנותם.
שעתיים לפני השיגור, שנועד תחילה ל-13 ביולי, נתגלו קריאות לא תקינות באחד מהחיישנים במיכל הדלק החיצוני של המעבורת והשיגור בוטל. הסיבה לתקלה לא אותרה למרות מאמץ אדיר של כל מרכזי נאסא ברחבי ארה"ב, והתקבלה החלטה מנהלית שגם אם ישוב החיישן וייכשל, תשוגר המעבורת. למכל הדלק ארבעה חיישנים למימן נוזלי וארבעה לחמצן נוזלי. ניתן לטוס בבטחה גם עם שני חיישנים תקינים בלבד, אולם, למרות ההחלטה "להגמיש" את נהלי הבטיחות, לא היה בה צורך. כל החיישנים שידרו קריאות נכונות בבדיקות לפני השיגור והמעבורת המריאה כמתוכנן. ואז... זמן קצר לאחר השיגור החלו רשתות הטלוויזיה לדווח על חתיכות בלתי מזוהות שנראו נופלות מהמעבורת.
מעולם לא צולם שיגור של מעבורת חלל כפי שצולמה הדיסקאברי בטיסה הנוכחית. למעלה ממאה מצלמות באיכות מעולה צילמו את ההמראה - מהקרקע, מהאוויר ומהחלל. כדאי גם לזכור שהמרחק בין נשירת קצף בידוד לבין תיאורי האימים של אסון מתקרב - רב עד מאוד. ניתוח מדוקדק של התמונות מעלה את הממצאים הבאים:
חלק ממשימת המעבורת הוא בחינה מדוקדקת לאיתור כל פגיעה במערכת הבידוד התרמי שלה. לאסטרונאוטים במעבורת יש יכולת תיקון ראשונית של נזקים לאריחי הבידוד הקרמיים, ואחד הניסויים שתוכננו הוא ביצוע תיקונים באריחים שבורים שהובאו לחלל במיוחד. באחד מהריחופים בחלל, התקרב האסטרונאוט סטיב רובינסון לגחון המעבורת ושלף ממנו שתי פיסות של חומר בידוד, שבלטו החוצה. הפיסות הללו הובאו לכדור הארץ לבדיקה. חלק הקצף הגדול ביותר שנפל עלול היה לגרום לפגיעה חמורה ביותר למעבורת. אולי אף קשה יותר מזו שנגרמה לקולומביה. אם חתיכת הבידוד הייתה נושרת עשרות שניות קודם, בזמן שהדיסקאברי היתה עדיין באטמוספירת כדור הארץ, סביר להניח שהיא היתה נפגעת באופן חמור. למרבה המזל, האירוע התרחש כשהמעבורת כבר היתה בחלל. יש לקוות כי בעיית הבידוד המתנתק תיפתר במהרה ושלא יהיה צורך במזל כדי להימנע מאסון חמור. הניתוק של חתיכת בידוד כה גדולה צורב במיוחד לאור העובדה שסכומי עתק הוצאו לאחר אסון קולומביה לפיתרון בעיה זו במיוחד. מכל הדלק של המעבורת מיוצר על ידי תאגיד לוקהיד-מארטין. אתר למידע טכני מפורט על מכל הדלק החיצוני ומערכותיו, למטה. ההחלטה לקרקע את מעבורות החלל היא משמעותית ביותר. עד כה התבצעו בתולדות נאסא רק שלושה קרקועים של צי המעבורות: לאחר אסון צ'אלנג'ר ב- 1986, לאחר אסון קולומביה ב- 2003 וכעת. יש להניח כי גריפין, מנהלה של נאסא, ביקש בהחלטתו להדגיש את חומרת הבעיה, שמלווה את תוכנית מעבורות החלל מראשיתה, וטרם נמצא לה פיתרון מניח את הדעת.
הודעותיהם של גורמים בסוכנות החלל האמריקנית, יחד עם עיכובים חוזרים ונשנים בשיגור מעבורות החלל, מעלים תמונה עגומה. קטנים הסיכויים שתחנת החלל הבינלאומית תושלם עד 2010, וייתכן גם שהתוכנית תקוצץ ומכלולים שונים לא ישוגרו כלל לחלל. אולם, חזון החלל האמריקאי לא תם. נהפוך הוא. השעטה קדימה נמשכת וסוחפת את העולם המדעי כולו לאתגרים חדשים. למתעניינים במיכל הדלק: ניתן לצפות בהדמיית מחשב של שיגור המעבורת, עגינתה בתחנת החלל וחזרתה לכדור הארץ באתר של חברת Analytical Graphics Inc : http://agi.com/corporate/mediaCenter/news/returnToFlight.cfm
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |