הצגת הבעיה

הרטוריקה של שוויון בין המינים חזקה מאוד בישראל. ראש הממשלה גולדה מאיר, החלוצות, הנשים הלוחמות במלחמת השחרור ושירות החובה של נשים בצה"ל, מובאות כולן כראיה למידת השוויוניות של החברה הישראלית.
הממצאים, עם זאת, מלמדים על אי-שוויון במעמדה של האישה בישראל, הן בחברה האזרחית והן בצבא, ואפילו מוקדם יותר – במערכת החינוך (תמיר, 1998).
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנשים מגויסות בה לשירות חובה. עם זאת, שירותן מוכתב על-ידי המין שלהן והן אינן משולבות בצבא כלוחמות.

בעיית הפערים בין המינים נוצרת עוד לפני המערכת הצבאית – במערכת החינוך, ולכך יש השלכות על החברה בישראל ועל מעמדה של האישה בה.
בעיית ההישגיות הנמוכה של בנות ביחס לבנים במקצועות כמו מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה בבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים, ופערים לטובת הגברים בבחירת התמחות במקצועות מדעיים טכנולוגיים במוסדות להשכלה גבוהה, מביאים לפערים בחברה בין גברים ונשים בעיסוקים יוקרתיים ובסטטוס חברתי (כהן, 2000).

מערכת החינוך ושוויון

מחקרים עכשוויים בחינוך בארץ ובעולם מצביעים על בעיית ההישגיות הנמוכה של בנות ביחס לבנים ובמיוחד במקצועות מתמטיקה ומדעים. ההבדלים בהישגים הם באופן עקיב לטובת הבנים.
הבדלים אלה גדלים עם העלייה בגיל – הבדל כולל קטן בבית-הספר היסודי, הבדל כולל בינוני בחטיבת הביניים, והבדל כולל גדול בתיכון. הבדלים אלו יוצרים פערים בין המינים בבחירת מקצועות התמחות מוגברים בתיכון, עובדה המכוונת את הבחירה בעיסוק עתידי.

הפערים בין בנים לבנות בהישגים הלכו והצטמצמו עם השנים. בשנות השמונים ההבדלים קטנים בהשוואה לשנות השבעים, עובדה שיכולה לרמוז על כך שההבדלים הם סביבתיים, לא ביולוגיים.

אחת הסיבות לצמצום הפערים היא תוכניות התערבות, שפותחו במערכת החינוך, ושמטרתן לעודד בנות ללמוד מקצועות כמו מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה.
לימודי מתמטיקה ומדעים מוגברים בתיכון הם מסלולי האצה, המאפשרים בחירה של לימודים במסלולים יוקרתיים במוסדות להשכלה גבוהה.

ממצאים על בחינות הבגרות בפיזיקה בישראל בשנת 1998 מראים, כי היחס בין מספר הבנות והבנים שנבחנו בפיזיקה ברמה מוגברת (5 יחידות לימוד), הוא 3:1 – 75% בנים ו-25% בנות.

יחס דומה קיים גם בקרב נבחנים בבגרות במתמטיקה ברמה מוגברת. כך שכבר בתיכון נוצר פער בין המינים במסלולי קידום עתידיים.

כשבודקים את ההישגים בבגרות בפיזיקה, מוצאים שציוני הבנות היו מעט גבוהים מציוני הבנים. ייתכן שהסיבה לעדיפות הקטנה לבנות בציונים בבחינת הבגרות נובעת מכך שזו אוכלוסייה סלקטיבית; שבנות שבוחרות בלימודים מוגברים בפיזיקה הן מצטיינות בתחום בעוד שאצל הבנים גם תלמידים חלשים יותר בוחרים בתחום זה (סלע, 1998).

ממחקרים שנעשו במערכת החינוך נמצאו פערים בין המינים גם בעמדותיהם.
בנים נוטים יותר מבנות לבחור בתחומי עיסוק מדעיים טכנולוגיים מעוניינים יותר מבנות להתמחות ולהמשיך בלימודים בכיוון של מתמטיקה ומדע. בנות נוטות לבחור במקצועות מתחומי החברה. נראה שהסיבה לכך שבנים החלטיים יותר מבנות לגבי עיסוק עתידי, מקורה בתפיסה סטריאוטיפית: בחברה המסורתית ישנם תחומי עיסוק הנחשבים "נשיים".

נראה שלמוסכמות החברתיות קיימת עדיין השפעה בלתי מבוטלת. הבחירה של בנים ובנות מתאימה גם לבחירה המסורתית ולנורמות החברתיות המקובלות. מן הבנים מצפים להיות מפרנסים עיקריים, בעוד שמהבנות מצופה לבחור בתחומי עיסוק "נוחים" כדי שתוכלנה להתמסר גם לגידול ילדים ולטיפול במשפחה. תפיסה סטריאוטיפית זו מוצאת את ביטויה בבחירת עיסוק עתידי של בנים ובנות (כהן, 2000).

במחקרים בקרב תלמידים בגיל חטיבת-הביניים נמצא שבנים, יותר מבנות, יודעים מה רצונם לבחור כעיסוק עתידי, וזה מכוון אותם עוד משלב בית-הספר התיכון ללימודים בתחומים הנבחרים. בנות פחות בטוחות מבנים ביכולת ובכישורים שלהן לבחור בקריירה בתחומי המדע והמתמטיקה (כהן, 2000).

הבדלים ביכולות של בנים ובנות

1. היכולת המילולית. נמצא שלבנות יש עדיפות בתחום המילולי. בנות מדברות בגיל צעיר יותר מבנים, אוצר המילים שלהן גדול יותר, הן משתמשות באופן ספונטני במבנים לשוניים מורכבים יותר ועושות פחות טעויות בשימוש בשפה. יתרון זה שלהן מתחיל בגיל הרך עד גיל שלוש; עם העלייה בגיל הבנים מדביקים את הפער וההבדלים מיטשטשים עד גיל 11, ומופיעים שוב בתקופת ההתבגרות.
2. היכולת המרחבית. יכולת מרחבית מתייחסת למיומנויות של תפיסה ומניפולציה של תפיסה ומניפולציה של צורות. במחקרים נמצא יתרון לבנים ביכולת המרחבית; עדיפות זו מתחילה בגיל 11 לערך ועולה בהדרגה במהלך בית-הספר התיכון.
3. היכולת המתמטית. סקירת הספרות מצביעה על כך שבנים עולים על בנות (בממוצע) ביכולת המתמטית שלהם. במחקר גדול שנערך בארץ נמצאו עדויות לצמצום פערים בין בנים ובנות ביכולת מתמטית.

גישות המנסות להסביר את ההבדלים בין בנים ובנות

מחקרים רבים מנסים להסביר את ההבדלים בין בנים ובנות ולהשיב על השאלה שהיא אחד מביטוייו של פולמוס מדעי נושן וממושך, הידוע בשם "סוגיית התורשה והסביבה" (Nature – Nurture). עיקרו של ויכוח זה נסב על המשקל היחסי של התורשה הביולוגית בעיצוב האדם לעומת גורמי סביבה.

במחקר שהתמקד בחלק של המורים ביצירת תפקידי המגדר, נמצא שתפיסות מורים לגבי יכולתם, הישגיהם והתנהגותם של תלמידים, הן סטריאוטיפיות. מורים טענו שבנים בולטים ביכולתם ובהישגיהם יותר מבנות, במיוחד במתמטיקה, ושבנות, לעומת בנים, נחשבות כמצליחות יותר בלשון ובמיומנויות חברתיות. יש כאן משום נבואה שיכולה להגשים את עצמה.

עולה גם הטענה שמורים מעבירים מסרים מינניים בדרך שאינם מודעים לה ולכן קשה לשנות מסרים אלו, כי הם אינם גלויים. מורים מתייחסים באופן שונה לבנים ולבנות. במחקרים שבהם נערכו תצפיות בשיעורים עולה, שבכל שכבות הגיל הבנים שולטים בדיונים.

נמצא שהמורים נמצאים באינטראקציה גדולה יותר עם הבנים, לעתים אף ביחס של 1:8 לעומת הבנות. כן עלה, כי המשוב שאותו מקבלים הבנים – חיובי, מפורט ואינפורמטיבי יותר מזה של הבנות. כששאלו את המורים בצורה ישירה האם הם מתייחסים באופן שונה לבנים ובנות הם הכחישו זאת למרות שהתצפיות הוכיחו אחרת. המורים, אם כן, שותפים למסרים מינניים בצורה סמויה.

ישנם גם מסרים מינניים סמויים בספרי לימוד במחקרה של מלר (1995), נסרקו בישראל 13 ספרים, 10 ספרי לימוד ו-3 ספרי קריאה, בסה"כ – 3,000 עמודים ו-900 איורים, הספרים משנים 1988-1971, נמצא כי מספר ההופעות של בנות בחלק המילולי היה מחצית מהבנים; גם בספרים שנכתבו על-ידי מחברות נשים נמצא יחס זה.

בנים אוזכרו בספרים כבעלי תכונות אופי סטריאוטיפיות כמו: אמיצים, הרפתקנים, דבקים במטרה, ידענים, כריזמטים; ובנות אוזכרו כוותרניות, בכייניות, אינן מעורבות.
מבחינת המקצועות, לבנים עיסוקים כנשיא, מלך, מנהיג, אופה אמן, ולבנות עיסוקים כמורה, אשת איש, אחות ועיסוקי בית נוספים.

ממצאים דומים נמצאו במחקר שבדק ספרי לימוד וקריאה ישראליים המיועדים לגיל הרך. הממצאים התבססו על ניתוח 236 סיפורים, והיו חד-משמעיים: הדמויות הנשיות מתוארות כלא אינטליגנטיות, חסרות יציבות נפשית, פסיביות, מדוכאות ותלותיות; לעומת זאת הגברים תוארו כאינטליגנטים, יציבים, נלהבים, עליזים ועומדים ברשות עצמם. תעסוקת הנשים בסיפורים הייתה לרוב – עקרת בית.

היום קיימות הנחיות ברורות לכותבי יחידות הלימוד בארץ, להקפיד על מספר שווה של הופעות בנים ובנות ביחידות הלימוד, ועל שוויון בעיסוקים ובתיאור תכונות אופי של שני המינים. גם להורים כסוכני חברות יש תפקיד ביצירת המגדר, על-ידי חיזוקים ודרכי טיפוח שונים לבנים ולבנות.

להורים יש נטיות לציפיות סטריאוטיפיות שונות מבניהם לעומת בנותיהם, ולכך יש השלכה רבה לגבי הישגים. הם מנחילים לבניהם ערכים של הצלחה מקצועית, הישגיות וביטחון עצמי, בעוד שהאיכויות הנדרשות מבנותיהם הן להיות אדיבות עם נימוסים טובים.

צבא ושוויון

בתקופת היישוב עמד שיעור הנשים בארגונים לוחמים שונים על כ-20%. נשות הפלמ"ח שירתו בהתנדבות כמפקדות, חבלניות, נהגות וכו'. הן עברו אימונים והכשרה דומים לאלה של הגברים, ואף פוזרו במגוון רחב של יחידות. בתקופת מלחמת השחרור, פעילותן הצבאית הגיעה לשיא והן שירתו בתפקידי לוחמה ופיקוד תחת אש. יש לציין, עם זאת, כי למרות שהיו שותפות בקרבות, מעולם לא הייתה מדיניות רשמית של שיתופן בקרב. עם הקמת המדינה, החלה המחלוקת סביב גיוסן לצבא. שתי שאלות עמדו אז על הפרק: האם נשים צריכות להתגייס לצבא? אם כן – באילו תפקידים? בסיכומו של דבר הוחלט על שירות חובה לנשים. בחוק הן הוגבלו לתפקידים מסוימים, אך התקנות הכירו בזכותן לשרת בכל תפקיד שתבחרנה, על בסיס התנדבותי.

במאי 1948 הוקם חיל הנשים (ח"ן) כחיל עצמאי, עם תקציבי פיקוד ומטה ארציים, המתפרס בכל צה"ל ומשרת את כל החיילות. לאחרונה פורק החיל, וזאת בעקבות מגמת צמצום הפער בין בנים לבנות. תא"ל סוזי יוגב, שהייתה מפקדת חיל הנשים, מונתה לאחר פירוק החיל ליוהל"ן – יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים.

עם השנים, גברה הדרישה מצד נערות העומדות לפני שירותן הצבאי, לשרת כלוחמות ביחידות קרביות. דרישה זו עוררה בקרב הפיקוד בצה"ל שאלות ולבטים שונים: האם לאפשר לנשים – שנתפסות כחלשות יותר ותקיפות פחות – לשרת כלוחמות? מה עלולות להיות ההשלכות לכך? איך ישפיע הדבר על החברה? הטיעונים בעד ונגד שילוב נשים כלוחמות הם רבים ושונים – לאחרונה יש בצה"ל יותר ויותר נשים המשרתות כלוחמות – אבל שוויון מלא – עדיין רחוק.

שוויון בחברה ובשוק החופשי

השכלה היא אחד המדדים המשפיעים וקובעים תחומי עיסוק, סטטוס והצלחה של אנשים בחברה ובשוק האזרחי.

מנתונים שנלקחו מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2001) עולה, כי מספר הנשים המתקבלות ומסיימות תואר ראשון באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה גדול ממספר הגברים. אך כשבודקים את תחומי הלימוד של מקבלי התארים נמצא שלגברים ייצוג גדול יותר באופן ניכר במסלולי הלימוד היוקרתיים: 77.2% מבין מקבלי תואר ראשון בלימודי הנדסה ואדריכלות הם גברים, 56% ממקבלי תואר ראשון בלימודי המדעים, המתמטיקה והמשפטים הם גברים, לעומת זאת – לנשים יש ייצוג גדול יותר במדעי הרוח והחברה.

יתר על כן, למרות שבסך הכללי אחוז גבוה יותר של נשים מסיימות תארים ראשון ושני, יותר גברים מסיימים תואר שלישי. אולי הנשים "התעייפו" בדרך או שהאחריות למשפחה ולגידול הצאצאים בולם את קידומן במסלול האקדמי.

גם במדעי הרוח בו יש לנשים ייצוג ניכר לתארים ראשון ושני כ-75% הם נשים; אחוז הגברים המקבל תואר שלישי בתחום זה, גבוה משל נשים – 62% (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2001).

המצב דומה גם במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות: 57% מהלומדים הם נשים, 84% מהלומדים הוראה הן נשים – בעוד ש-75% מהלומדים מדעי הטכנולוגיה הם גברים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2001).

גברים, יותר מנשים, לומדים ומתמחים במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים המאפשרים עיסוקים יוקרתיים, סטטוס גבוה יותר ושכר גבוה יותר, הן במגזר העסקי והן במגזר הציבורי.

נראה שלמוסכמות החברתיות יש עדיין השפעה לא מבוטלת. הבחירה של גברים ונשים מתאימה גם לבחירה המסורתית ולנורמות החברתיות המקובלות. מן הבנים מצפים להיות מפרנסים עיקריים, בעוד שמהבנות מצופה לבחור בתחומי עיסוק "נוחים" כדי שתהיינה אחראיות על גידול הילדים וטיפול במשפחה.

ברוב הסקטורים במגזר הציבורי והעסקי הייצוג של גברים במשרות בכירות גדול בהרבה מזה של נשים: שרים, ראשי ממשלות, חברי כנסת, שופטים, מנכ"לים של חברות עסקיות, בעלים של חברות עסקיות.

במקום שיש נשים הן לא נופלות בהצלחה מגברים: גליה מאור, פנינה רוזנבלום, עפרה שטראוס, אך למרות זאת הייצוג שלהן קטן יותר. בעניין הזה מצבנו אינו שונה בהרבה מהמצב בחברות מערביות אחרות.

מצב דומה קיים גם בשכבות גיל נמוכות יותר, ואולי מקורו עוד במערכת החינוך, ששם נוצר הפער.

המלצות ליישום במסגרת הצבאית:

בעשור האחרון מרבים לעסוק בנושא של שוויון הזדמנויות לנשים כמו לגברים. ההצעות לשיפור ושינוי הן רבות, מגוונות ונוגעות בכל תחומי החיים. בחרתי להעלות המלצות, הניתנות ליישום במסגרת הצבאית. על-מנת שהדברים לא יישארו ברמת הצהרה, יש לפעול במספר מישורים.

• הצעד הראשון בשינוי צריך להתבצע, עוד בשלב המיון לתפקידים השונים. יש לאפשר למועמדות לשרות בטחון לנסות להתקבל לתפקידים קרביים, אותם איישו עד עכשיו רק גברים. אמנם נשים לא תמיד יעמדו בקריטריונים ובסטנדרטים שהוצבו לתפקיד, אך עדיין יש לבחון על-פי הכישורים הספציפיים – ולא מראש, על פי מין המועמד.

• בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של יצירת תפקידים קרביים "התפורים" לנשים. דומה לכך הוא הנח"ל המעורב, פלוגה של נשים וגברים המיועדת לבצע פעולות בט"ש בגבול מצרים. גם החל תהליך שילוב נשים במג"ב, בתוך לוחמות. יש לבחון פתיחת תפקידים נוספים מסוג זה לנשים, שיאפשרו מיצוי יכולותיהן תוך התחשבות במגבלותיהן.

• מאחר שאחת הבעיות העיקריות שהועלתה לגבי שיבוץ נשים במערך הלוחם היא משך שירותן, ניתן להחליט שמשך השירות ייקבע על-פי סוג התפקיד ומשך ההכשרה, ולא על-פי מין החייל.

• שינוי זה יתרום גם למערך הלוחם וגם למערך הלוגיסטי: בתפקידים שאינם מצריכים קורס או הכשרה ממושכת ישרתו שנתיים (גם חיילים וגם חיילות), בעוד שבתפקידים הדורשים התמקצעות ארוכה ישרתו 3 שנים, עם אופציה לשירות קבע נוסף.

• השלב הראשון בהכשרת החייל/ת הוא שלב הטירונות. כבר בשלב זה ניכרים פערים בין שתי הקבוצות: חיילות בטירונות כלל צה"לית יעברו טירונות של שלושה שבועות, אשר בסופה יהיו חסרות כל הכשרה. החיילים, לעומת זאת, יעברו טירונות של חודש, אשר בסופה יוכשרו לרמת רובאי 02. פער זה אינו מוצדק בשל העובדה שבמקרים רבים החיילים והחיילות ישובצו באותם תפקידים, וזאת לאחר הכשרה בסיסית שונה. ההמלצה שלי היא להשוות בין משך של הטירונות, התכנים המועברים וההסמכה שעימה החיילים מסיימים, ואולי אף לאחד לטירונות מעורבת.

• יש לתת לגיטימציה לשילוב נשים בתפקידי ניהול ופיקוד. לכך יש תקדימים עוד בעבר הרחוק: כבר בימי המקרא, הלוחם ברק בן אבינועם פונה לדבורה הנביאה בבקשה שתעמוד בראש הצבא – הרמטכ"ל במושגים של ימינו (שופטים, פרק ד'); מרדכי היהודי פונה לאסתר המלכה, שבחכמה רבה ובטקטיקה מצילה את היהודים מגזרות אחשורוש (מגילת אסתר, פרק ד'); ובימינו – ניתן להצביע על מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת אנגליה לשעבר, שכונתה "אשת הברזל", על גליה מאור מנכ"לית בנק לאומי, על עפרה שטראוס מנכ"לית חברת "שטראוס" ועל רבות אחרות שהנהיגו ומנהיגות בהצלחה מדינות, קונצרנים ומפעלים עתירי ידע. בצבא, הן במערך הלוחם והן בכל מערך אחר, קיימים תפקידים שעדיין אינם פתוחים לנשים. נשים הנן כוח אדם יעיל, שבמקרים רבים אינו בא לידי מיצוי במסגרת הצבאית. דוגמה ליעילות השימוש בכוח זה היא בשיטור האזרחי, שבו לוחמות שוטרות, המונעות פיגועים ונלחמות בטרוריסטים ומפגעים בקהילתנו. ניתן לראות כיצד מהבחינה הזו מקדימה המשטרה את צה"ל ביישום שוויוניות.

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok