|
![]() |
![]() ![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
הסדרי נגישות
![]() |
![]() |
עמוד הבית > אחר > טרור > דפוסי פעולה |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הטרור הימי, כשמו כן הוא, מתמקד בכלי שַׁיִט. אמנם מאז ומעולם תחום זה של הטרור נחשב שולי, אך יש מידע על כך שארגונים הקשורים לפעילות טרור, רוכשים טכנולוגיות מתקדמות אשר עלולות לשמש לפיגוע ימי משמעותי. מומחים לטרור חוששים שהספירה לאחור של פיגוע ימי גדול כבר החלה. "יש כל הזמן התגברות של רחשים, של רעשים ושל סימנים מעידים, ובהם, למשל, סיפור השוד המוזר שאירע סמוך לסינגפור בו כמה פעילים השתלטו על ספינה, תרגלו תמרוני שיט וגנבו מסמכים טכניים – אך לא פגעו בצוות או גנבו חומרים יקרי ערך", הם אומרים, ומוסיפים: "זה מזכיר את מה שנקלט במערכות המודיעין בקיץ 2001 – בשבועות שקדמו לפיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית".
בטרור הימי המבצעים נהנים מחופש פעולה מלא, משום שהם הקובעים את המקום, את הזמן, את המטרה ואת אופן הביצוע של התקיפה. לפיכך, קשה לחזות את אזורי הסיכון של הטרור הימי. המגבלות היחידות הן: מימון, יכולת ארגונית וזמינות של כוח אדם. מבחינתם של ארגוני טרור, המשיכה לטרור הימי נובעת משני מרכיבים מרכזיים: לאור האטרקטיביות של התחום הימי, ייתכן שהאיום בפעולות טרור נגד ספנות מסחרית ילך ויגבר.
הנה תיאורים קצרים של ארבע פעולות טרור ימי, שאירעו בשנים האחרונות: א. 7 באוקטובר 1985 – ארבעה פעילי טרור פלסטינים מארגון החזית לשחרור פלסטין חטפו את ספינת הנוסעים האיטלקית אָקִילֶה לָאוּרוֹ, שהייתה בדרכה בין שתי הערים המצריות: מאלכסנדריה לפורט סעיד. החוטפים החזיקו את 400 נוסעי הספינה כבני ערובה ואף הוציאו להורג אחד מהם – היהודי האמריקני הנכה, לאון קלינגהופר. ב. 12 באוקטובר 2000 – ספינת דייגים עמוסה בחומרי נפץ התנגשה במשחתת האמריקנית קול (Cole), אשר עגנה בנמל בתימן. 17 אנשי צוות אמריקנים נהרגו. ג. 6 באוקטובר 2002 – מחבל מתאבד השיט סירת נפץ והתנגש במכלית הנפט הצרפתית לימבורג ליד חופי תימן. אדם אחד נהרג, 12 נפצעו ואלפי טונות של נפט נשפכו לים. ד. 24 בפברואר 2004 – אוטובוס עמוס בחומר נפץ התפוצץ על מעבורת נוסעים בפיליפינים. הפיצוץ גרם לטביעת המעבורת, וכ-130 איש נהרגו.
במשך שנים רבות הוגדרו כל הפעולות הבלתי-חוקיות בים: פִּירָאטִיוּת (שוד ימי). אם כן, במה פעולות הטרור הימי שונות מפעולות השוד הימי? ההבדל העיקרי הוא במניע לפעולה. שודדי הים מעוניינים בביזה וברווח כספי. אין להם מטרה פוליטית שהם מנסים להשיג באמצעות השוד, ולכן הם זקוקים לחשאיות ולאלמוניות. לעומתם, פעילי הטרור הימי עושים כל מאמץ למשוך את תשומת הלב של התקשורת, והיא, אכן, מאפשרת להם לפרסם הצהרות ודרישות ולהעצים את האפקט הדרמתי, הדרוש להם להשגת המטרה הפוליטית שלהם. המניעים לפעולה של שודדי הים ושל פעילי הטרור הימי:
פריט מידע זה נכתב עבור אתר חוסן.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
123 |