טיפול גנטי -הניתוח הצליח, החולה מת

תקוות רבות תולה הרפואה בתחום הטיפול באמצעות גנים - תחום מעורר מחלוקת אשר עלה לכותרות בארה"ב בעקבות מותו של צעיר כתוצאה מטיפול שכזה.
בחודש ספטמבר 1999 מת בארה"ב ג'ס גלסינגר, בן 18, ארבעה ימים אחרי שעבר טיפול רפואי גנטי באוניברסיטת פנסילבניה. ג'ס, שהיה חולה קל במחלה בה חסר אנזים מסויים בכבד, טופל בטיפול חדשני, בו הוחדר לגופו וירוס המכיל את הגן החסר לייצור האנזים החסר. הצעיר טופל במנה עולה של החומר הגנטי, ולפתע, ללא כל אזהרה, פיתח גופו רעילות ותגובת יתר חיסונית קשה, והוא מת תוך 4 ימים.

בעקבות מותו, עלה בארה"ב נושא הטיפול הגנטי לכותרות ומדיווחים של רשות הבריאות האמריקאית התברר על מקרים רבים נוספים בהם דווח על פגיעה בחולים, בעקבות טיפולים ניסיוניים בגנים. נכון לכתיבת שורות אלה יש בארצות הברית עצירה כמעט מוחלטת של הניסויים בטיפול גנטי, עד לקבלת הנחיות חדשות מהגורמים הפדרליים המוסמכים באשר לביצוע הניסויים.

מהו טיפול גנטי?

טיפול גנטי - או טיפול בגנים - מהווה כיום אחד האתגרים הגדולים ביותר ברפואה ובמדע. המטרה היא לטפל, לרפא, או להקל על מחלות באמצעות החדרה לגוף של חומר גנטי זר המתקן את הביטוי הגני הפגום של האדם. בתחילה הייתה כוונת המחקר הגנטי לטפל במחלות קשות, חסרות מרפא וסופניות, אך היום כבר מדברים בקול רם על כיוון של מניעת מחלות: אם חסר גן מסוים - נוסיף אותו, אם קיים גן פגום - נחליף אותו. . .

כיום ברור שבסיסן של רוב המחלות הנו גנטי, והמחקרים בתחום זה הולכים ומתקדמים. בחמש השנים האחרונות אושרו, בעיקר בארה"ב, מאות ניסויים בבני-אדם הקשורים בטיפול גנטי.

חלק ניכר מהדרך לקראת אפשרות של טיפול גנטי קשור באיתור הגנים האחראים למחלות, מתוך הבנה שהם הגורמים הבסיסיים למחלות.

בבני-האדם קיימים יותר מ- 100 אלף גנים. אחד הפרוייקטים הגדולים בתחום זה הוא פרוייקט מיפוי הגנום האנושי - איתור כל הגנים המצויים בבני-האדם.

כיצד מחדירים גנים לגוף?

השיטה הנפוצה כיום להחדרת חומר גנטי לתאים היא באמצעות ווירוסים. מסביר ד"ר אבי אור-אורטרגר: הווירוס הנו יצור ביולוגי היודע לחדור לתוך תאי האדם, להשתמש בחומר הגנטי של התא עצמו ולהתרבות. הווירוס הפופולרי לצורך החדרת חומר גנטי הוא ווירוס המשתמש בחומרי תא האדם לשם התרבות, אך אינו חודר לתוך ה- DNA הטבעי. כדי למנוע מחלות או תגובות חיסוניות של הגוף לנוכחותו של הווירוס רוקנו אותו מכמה שיותר מרכיבים העלולים לעורר את מערכת החיסון. הותירו בו רק את היכולת החדירה לתאים, ולמעשה במצב זה הוא משמש את החוקר כנשא של חומר גנטי אל תוך תא האדם החולה. בשנים האחרונות התפתחו שיטות נוספות של העברת DNA לגוף. לדוגמא: עטיפת ה- DNA בחלבונים ושומנים סינטטיים והחדרתו באינהלציה לגוף ולתאים, או שיטה נוספת - הכנסה בלחץ של DNA על-ידי חלקיקי זהב המוחדרים לגוף בירייה.

טיפולים גנטיים קיימים

"חלק ניכר מעבודת המחקר בתחום הטיפול בגנים התמקד עד לא מזמן בתחום מחלות הסרטן", מסביר ^ד"ר אבי אור-אורטרגר^, מנהל המכון הגנטי במרכז רפואי תל אביב. "כיום ניתן להחדיר לתאים סרטניים חומר גנטי אשר, בשילוב עם תרופה מתאימה, גורם לתא הסרטני ליצור חומר רעיל לתוכו ו"להתאבד". כך מסייע הגן הזר שהוחדר להמית את תאי הסרטן.

"חקר הסרטן העלה בשנים האחרונות גילוי גנטי נוסף ורב משמעות. נמצא שהגן 53P משמש בלם ליצירת סרטן
בסוגי סרטן רבים. היום יש בעולם ניסיונות רבים להחדיר את הגן לתוך תאי גידולים, במחלות סרטן נפוצות כמו שחלות, ריאות, שלפוחית שתן ואחרים, וזאת כדי להשיג את התגובה המעכבת.

חשוב להזכיר, כי כל הטיפולים הם עדיין במסגרת של ניסויים קליניים.

"דוגמא מוצלחת נוספת לטיפול גנטי קשור במחלת ההמופיליה. בניסויים שנערכו בחולים הצליחו להזריק לשריר גן המייצר את חלבון הקרישה שחסרונו גורם למחלה. כך יכולה לבוא על פתרונה בעיית תחליפי הדם שעל החולים לקבל, אשר כרוכה בסכנת הדבקה באיידס. מחלות נוספות שעשויות "להנות" מטיפול בגנים הן מחלות שנגרמות מפגם בגן אחד ידוע, למשל סיסטיק פיברוזיס. במקרים אלה הוספת גן תקין עשויה, בעיקרון,
לתקן את הבעיה. אולם, עד כה נרשמה הצלחה חלקית בלבד של טיפולים גנטיים בסיסטיק פיברוזיס.

אחד התחומים בו צופים הצלחות בעתיד לטיפולים הגנטיים הנו תחום מחלות לב וכלי דם. בשל שכיחותן הגדולה של המחלות יש משמעות גדולה למציאת פתרונות לבעיה. עד כה נרשמו הצלחות בהחדרת גנים המעודדים צמיחת כלי דם. המחשבה היא לעודד באופן גנטי צמיחה של כלי דם באזורים בהם יש חסימה שלהם.

תחום אחר בו יש לטיפולים הגנטיים משקל הוא תחום המחלות המטבוליות, מחלות של חילוף החומרים בגוף. מדובי במחלות שבהן כתוצאה מחסר באנזים, חלבון או מרכיב אחר כלשהו פגום סובלים האנשים מתופעות חמורות וקשות. במחלות אלה הכוונה לתקן את הפגם הגנטי כדי לשקם את החסר החלבוני ולבטל את המחלה.

האם הגנים ייצרו אינסולין בגופם של חולי סוכרת?

אחת הבעיות המעיקות בחיי היום-יום על חולי סוכרת היא התלות היום-יומית בהזרקת אינסולין. מחקר חדש, שתוצאותיו התפרסמו באחרונה בארצות הברית, מבשר אולי על שיטה עתידנית לאספקת אינסולין לגוף, המבוססת על החדרת גן המייצר אינסולין בגופו של החולה.

החוקרים הצליחו בתנאי מעבדה לייצר תאים שהוחדר בהם גן המייצר אינסולין. הגן נקשר לגן נוסף שאינו מאפשר לאינסולין לצאת מתוך התא באופן חופשי. התאים הוחדרו לגופם של מכרסמים, ובאמצעות מתן תרופה מסוימת הצליחו החוקרים לשלוט על שחרור האינסולין בגוף.

"המחקר אכן מצביע על דרך חדשה אפשרית לטיפול בחולים", מסביר ד"ר מיכאל קופלר, מנהל יחידת סוכרת במרכז רפואי תל-אביב ויועץ לסוכרת ב"מכבי שירותי בריאות". "כשהגן המייצר אינסולין יוחדר לגוף יוכל הגוף להפריש בעצמו אינסולין אחרי קבלת התרופה הקשורה בטיפול. יתכן שזה יהיה הפתרון לזריקות האינסולין בטווח הרחוק."

שיטה אחרת להחדרת אינסולין לגוף, הנמצאת כעת בשלבי ניסוי אחרונים בבני-אדם, היא משאף אינסולין. השאיפה נעשית לפני כל ארוחה. בין הארוחות יצטרך החולה להוסיף את הכמות הבסיסית הנמוכה של האינסולין הדרושה לו.

"השיטות החדשות נהדרות וכולן פריצות דרך מבחינה רעיונית", אומר ד"ר קופלר, "אך המרחק בין הרעיון, הביצוע הראשוני והטיפול ההמוני הוא גדול עדיין. אנשים עם סוכרת מאוד מיואשים ונתלים בכל שביב של תקווה, אך לצערנו, הפתרונות אינם קרובים כל-כך ויש להתאזר בסבלנות ולא להיתלות בתקוות שווא".

דבר הביקורת

הטיפולים הגנטיים מצעידים את הרפואה לעידן חדש. אלא שאנו מצויים עדיין בתחילת הדרך ושאלות אתיות, מדעיות וחוקיות הנוגעות לטיפולים אלה עדיין לא הובררו סופית. האם נגיע לשלב בו כל הידע בתחום יהיה מצוי בידינו? האם נוכל לבצע טיפולים גנטיים ללא חשש? האם אנו מודעים לכל הסיכונים הכרוכים בטיפולים כאלה! האם תוצאות הטיפולים הגנטיים יועברו בתורשה לצאצאים שלנו?

יכולת הריפוי הגנטי עלולה לפרוץ מעבר לתחום ריפוי המחלות. המדענים והרופאים יוכלו להשפיע גנטית גם על ביציות, זרע, ועל העובר. ומה בנוגע לשאלה העתידנית בדבר שינוי אופיו של האדם, יכולתו האינטלקטואלית ועוד כהנה וכהנה שאלות, חלקן רפואיות אך רובן אתיות ומשפטיות, העשויות לשנות את האנושות כולה? הפתרונות הרפואיים נמצאים כבר בפתח, אולם תשובות לכל השאלות הנלוות עדיין אין.