הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרחעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > חוק ומשפט > משפט בינלאומי
האגודה לזכויות האזרח בישראל



תקציר
מאמר זה מפרט את סוגי האמנות הבינלאומיות שמטרתן להגן על זכויות האדם באזורי מלחמה. המאמר מציין את האמנות עליהן חתומה ישראל.



גם כשהתותחים רועמים... זכויות אדם בעתות מלחמה
מחברת: רונית פיסו


על המשפט הבין-לאומי ההומניטרי

המונח "זכויות אדם" המופיע בכותרת מתייחס להגנות בעתות מלחמה לפי המשפט ההומניטרי הבין-לאומי.

"בני אדם שאינם נוטלים חלק פעיל בפעולות האיבה, לרבות חיילים שהניחו את נשקם וחיילים שהוצאו מן המערכה עקב חולי, פצעים, מעצר או כל סיבה אחרת, יהיו נוהגים בהם תמיד מנהג אנושי, ללא כל אפליה לרעה מטעמי גזע, צבע, דת או אמונה, מין, יוחסין, מצב חמרי או מכל טעם אחר כיוצא בזה. לתכלית זו יהיו ויישארו המעשים שלהלן אסורים בכל עת ובכל מקום בנוגע לאנשים הנ"ל: מעשה אלימות בנפשו ובגופו של אדם, ובפרט רצח על סוגיו השונים, הטלת מום, יחס אכזרי ועינויים; לקיחת בני ערובה; מעשה התעללות בכבודו של אדם, ובפרט יחס של השפלה וזלזול" (אמנת ג`נבה הרביעית, חלק ראשון: הוראות כלליות, סעיף 3).

זכויות אדם – למעננו - זכויות אדם הן זכויות המוקנות על בסיס כללי ואוניברסלי ומבטאות תפיסה מוסרית שלפיה כל אדם באשר הוא אדם זכאי לזכויות יסוד. הזכויות אינן נובעות מן המדינה או מחוקיה, אלא ממקור בין-לאומי ועל-מדינתי. שמירה על זכויות האדם חשובה בעת שלום וחיונית עוד יותר בעתות מלחמה, משום שבעת כזאת משתנות נורמות ההתנהגות המוכרות ואת מקומן תופסים נורמות ומנהגים חדשים. במצבי משבר אלה ניטלת מהאוכלוסייה האזרחית השליטה על המתרחש והיא חשופה לסכנה של הפרת זכויותיה באופן שרירותי וקיצוני.

המשפט ההומניטרי הבין-לאומי - ההיסטוריה מלמדת כי על אף הסבל הרב הנגרם לאנושות בשל מלחמות, לא ניתן למנוע התפרצות של סכסוכים חדשים. במאות האחרונות הביא פיתוח אמצעי לחימה מודרניים לפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית1. על כן נעשה ניסיון לקבוע מסגרת של כללים, שמטרתה להפחית ככל האפשר את הסבל שהיה למנת חלקן של אוכלוסיות שלא השתתפו בלחימה. במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו אישים וארגונים לעצב נורמות מחייבות של ניהול מלחמות, נורמות המוכרות כ"משפט ההומניטרי הבין-לאומי" והכלולות באמנות בין-לאומיות בדבר זכויות אדם בעתות מלחמה.

האמנות הבין-לאומיות - תמרור מוסרי בפני האנושות - המטרה המרכזית של האמנות היא להדגיש כי גם במלחמה לא הכל מותר. האמנות נועדו להתוות כללי התנהגות, כללי עשה ואל תעשה בעתות מלחמה. הן באות לאזן בין האינטרסים הצבאיים של המדינות לבין זכויות היסוד והצרכים האנושיים האוניברסליים שלנו כחברה אנושית וכבני אדם אינדיווידואליים. האמנות מפרטות את כללי המאבק המזוין בין מדינות ובתוך מדינות, בשטחי יבשה וים, את ההגנות שאזרחים שאינם משתתפים בלחימה זכאים להן, וקובעות כיצד להתייחס לשבויי מלחמה. נוסף על כך, הן קובעות גופים לאומיים ובין-לאומיים המפקחים על יישום האמנות.

אזרח אינו לוחם - המסר המרכזי של האמנות הוא שאוכלוסייה אזרחית אינה, ובשום מקרה לא יכולה להיות, מטרה צבאית לגיטימית, מטרה לפעולת תגמול או מטרה לענישה קולקטיבית. עוד קובעות האמנות, כי הצדדים לעימות חייבים לשמור על הזכויות הבסיסיות של אוכלוסייה אזרחית ובהן הזכויות לחיים, לפרנסה, לטיפול רפואי ולחינוך. מסר אחר הוא הקריאה לקובעי המדיניות, שלא לקבל החלטות שנובעת מהן פגיעה בחיי האזרחים או פגיעה משמעותית בשגרת חייהם. הדין החל על אוכלוסייה אזרחית חל גם על שבויי מלחמה, מחנות שבויים ומוקדי סיוע הומניטריים כגון בתי חולים.

המצב בישראל - מדינת ישראל חתמה ואשררה את האמנות המרכזיות של המשפט ההומניטרי הבין-לאומי (למעט הסכם אוטווה, חוקת רומא והפרוטוקולים הראשון והשני לאמנות ג'נבה), ובכך קיבלה על עצמה את החובות הקבועות בהן. אשרור להן במשפט הישראלי מעמד של מסמכים מנחים, לצורך פרשנות וביקורת על הרשויות. יחד עם זאת, כדי שיהיה להן תוקף מחייב במשפט הישראלי הפנימי, על הכנסת לאמץ את הוראותיהן בחקיקה ישראלית. בשטחים הכבושים יש לאמנות, העוסקות בהגנה על אוכלוסייה אזרחית בשטח הנמצא בתפיסה לוחמתית, תוקף מחייב מכוח המשפט הבין-לאומי.

בעימות המזוין בין ישראל לפלסטינים נפגעים לעתים קרובות אזרחים, שלא לקחו חלק בלחימה 2. החברה הפלסטינית והחברה הישראלית משלמות את המחיר היקר של העימות: משלמות בחייהן, בביטחונן, בחינוך, בבריאות ובפרנסה.

חינוך הוא כוח לשנות - האמנות הבין-לאומיות קוראות לצדדים לסכסוך לחנך את אזרחיהן ואת חייליהן לאור המסרים באמנות ולהפיץ את דבריהן, מתוך אמונה שחינוך זה יביא, בסופו של דבר, לבנייתה של חברה מוסרית וצודקת יותר.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - היא ארגון בלתי-מפלגתי השומר על עצמאותו הכלכלית והרעיונית. האגודה פועלת למעלה מ-35 שנים להגנה על כל קשת זכויות האדם, עבור כל בני האדם בישראל, בשטחים הכבושים, ובכל מקום שבו הפגיעה נעשית על-ידי הרשויות הישראליות.

אמנות מרכזיות העוסקות בזכויות בעתות מלחמה שישראל חתמה ואשררה

  • אמנות האג (1907) בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה.
  • אמנת ג'נבה (1948) בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.
  • ארבע אמנות ג'נבה (1949): האמנה הראשונה קובעת כללי התייחסות והגנות לפצועים, לחולים ולצוותי רפואה ודת. השנייה מרחיבה את הכללים הללו למלחמה בים, השלישית מעגנת את זכויותיהם של שבויי מלחמה והרביעית קובעת כללים להגנה על אוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה או במצב של כיבוש מתמשך.
  • אמנת האג (1954) בדבר הגנה על מוסדות תרבות.
  • אמנת (CCW (Certain Conventional Weapons) (1980: בדבר הגבלות על שימוש בנשק קונוונציונלי, כגון שימוש במוקשים נגד בני-אדם וכדורי "דום-דום".
  • אמנת זכויות הילד (1989).

אמנות מרכזיות העוסקות בזכויות בעתות מלחמה, שישראל לא אשררה

  • שני פרוטוקולים נלווים (1977) לאמנות ג'נבה (1949), המחדדים את ההבחנה בין אוכלוסייה אזרחית ללוחמים, ומרחיבים את ההגנות על אוכלוסייה אזרחית, במלחמות בין-לאומיות ובסכסוכים פנימיים.
  • הסכם אוטווה (1997) בדבר איסור הייצור של מוקשים נגד בני-אדם או השימוש והסחר בהם. 3
  • חוקת רומא (1998) בדבר הקמתו של בית-דין פלילי בין-לאומי.

במלחמת העולם הראשונה 5% מהקרבנות היו אזרחים, במלחמת העולם השנייה 50% מהקורבנות היו אזרחים; כיום 90% מהקרבנות במלחמות הם אזרחים (מנתוני הצלב האדום).

מאז תחילת האינתיפאדה השניה נהרגו יותר מ-5,000 בני אדם, מהם למעלה מ-4,000 פלסטינים ולמעלה מ- 1,000 ישראלים. מרבית הקרבנות, משני הצדדים, היו אזרחים לא חמושים (מנתוני "בצלם"). כ- 83% מהנפגעים ממוקשי אדם הם אזרחים, חלק גדול מהם ילדים (מנתוני יוניצ"ף).

 

הערות שוליים

1. במלחמת העולם הראשונה 5% מהקרבנות היו אזרחים, במלחמת העולם השנייה 50% מהקורבנות היו אזרחים; כיום 90% מהקרבנות במלחמות הם אזרחים (מנתוני הצלב האדום)

2. מאז תחילת האינתיפאדה השניה נהרגו יותר מ-5,000 בני אדם, מהם למעלה מ-4,000 פלסטינים ולמעלה מ- 1,000 ישראלים. מרבית הקרבנות, משני הצדדים, היו אזרחים לא חמושים (מנתוני "בצלם").

3. כ- 83% מהנפגעים ממוקשי אדם הם אזרחים, חלק גדול מהם ילדים (מנתוני יוניצ"ף).

ביבליוגרפיה:
כותר: גם כשהתותחים רועמים... זכויות אדם בעתות מלחמה
מחברת: פיסו, רונית
שם  האתר: האגודה לזכויות האזרח בישראל
בעלי זכויות : האגודה לזכויות האזרח בישראל
הוצאה לאור: האגודה לזכויות האזרח בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית