ראשוני הכימאים המודרניים בארץ, שהגיעו לכאן מאירופה בשנות ה- 30 של המאה ה- 20, היו ארנסט דוד ברגמן ולדיסלס פרקש. ברגמן מוכר כאבי הכימיה האורגנית בישראל. הוא הצטיין בסינתזה ופענוח המבנה של תרכובות אורגניות, בייחוד אלו המכילות את היסוד פלואור, ששימשו בביוכימיה לחקר חילוף החומרים ביצורים חיים. פרקש פעל באוניברסיטה העברית ונודע בעיקר בזכות המחקרים החלוציים שעשה (יחד עם אחיו אדלברט) על ה"פארה" וה"אורתו" מימן. תגליותיו על מבנה המימן הכבד (דוטריום) הביאו לשינוי יסודי בדרך שבה תופסים הפיזיקאים את טבעם של הכוחות הגרעיניים. הוא ואחיו אדלברט, שעבד עימו באוניברסיטה, העלו את המחלקה לכימיה פיזיקלית שבראשה עמד על הבימה הבינלאומית כמרכז בולט וחשוב במחקר האיזוטופים, הקטליזה והכימיה של המימן. הוא גם פיתח שימושים לתרכובות ברום, יסוד שים-המלח הוא אחד המקורות העיקריים שלו.