בציורו של משה קסטל, נתפסת העקדה כביטוי לקשר הגאולה בין אלוהים לעמו. ציור זה ממשיך את התפיסה המסורתית של האמנות העממית המציגה את העקדה כמבחן האמונה שעם ישראל עמד בו, ואשר בזכותו הוא זכור לטוב לדורות. קסטל ממשיך את המסורת העממית גם בהצגת הדמויות לרוחב, הפורשת לפני הצופים את ההתרחשות. אצל קסטל הקשר של העקדה לארץ ישראל ולירושלים מודגש על ידי עצי הזית והברוש. הצבעוניות מעניקה לציור אווירה של סיפור אגדה עתיק בעל מסר אופטימי של גאולה וקרבה בין האל לעמו.