הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > מדינה וחברהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > קבוצות אוכלוסייה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מידע על תופעת ההגירה למטרות עבודה. מידע על מצב מהגרי העבודה בישראל, מצבם החוקי והאזרחי, מדיניות האכיפה כלפיהם ומספר אשרות הכניסה המוענקות להם.



מבט בינלאומי על הגירת עבודה
מחברים: סיגל רוזן; נועה שפירא; מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות אזרחות


זה עולם קטן מאוד... מהגרי העבודה לא מגיעים רק לישראל. הם מגיעים לעוד מדינות כמו אנגליה, גרמניה, הולנד, נורווגיה, צרפת, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה.
איך מתייחסים אליהם שם? כמה אשרות עבודה הם מקבלים? האם הם יכולים להפוך שם לאזרחים? האם יש להם מעמד חוקי? האם מצבם שונה או דומה למצבם בישראל?

השפעותיה החברתיות והכלכליות של הגירת העבודה מעסיקות מאוד את המדינות המקבלות את המהגרים. בהשוואה שנערכה בין ישראל לשמונה מדינות אחרות בעלות כלכלות מפותחות - אנגליה, גרמניה, הולנד, נורווגיה, צרפת, ארה"ב ,קנדה ואוסטרליה - נבדקו כמה גורמים:

מספר אשרות העבודה

נמצא כי מספר אשרות העבודה שהעניקה ישראל למהגרי עבודה הוא גבוה ביותר יחסית למדינות אלו. במילים אחרות: ישראל מזמינה מהגרי עבודה במספרים גדולים מאוד יחסית למדינות אחרות בעלות כלכלות דומות. עם זאת, יש לזכור כי נתונים אלו משקפים מדיניות כלכלית רשמית של מדינות. במקרים רבים, שהבולט בהם הוא ארה"ב, מספרים קטנים של מהגרי עבודה עם אשרה מביאים למספרים גדולים יותר של מהגרי עבודה המגיעים ללא אשרה. לעתים המדינות בוחרות להעלים עין מנוכחותם של מהגרי העבודה, משום שהיא משרתת את צורכי השוק.

השתקעות והתאזרחות של מהגרי העבודה

בהשוואה למדינות המפותחות, שבהן מהגרי העבודה השתקעו והתאזרחו ורבים מהם הנם בעלי מקצוע (כמו למשל - אחיות בארה"ב ובקנדה), מהגרי העבודה בישראל אינם יכולים להשתקע לשנים ארוכות, והם עוסקים בעבודות כפיים שאינן דורשות השכלה מיוחדת. יש להניח שבישראל רשומים מספר גבוה יחסית של מהגרי עבודה, לא רק משום שהמדינה מזמינה מהגרי עבודה רבים, אלא דווקא משום שאינה מאפשרת את התאזרחותם - ולכן הם נחשבים תמיד למהגרי עבודה. במדינות אחרות מהגרי עבודה המתאזרחים אינם נספרים עוד כ"מהגרי עבודה", וכך נוצר רושם שבאותה מדינה מועסקים פחות מהגרי עבודה מכפי שהגיעו אליה. בישראל (למעט מבצע חד פעמי להסדרת מעמדם של כמה מאות ילדי מהגרי עבודה, מבצע שעוגן בהחלטת ממשלה הומניטארית בשנת 2006) אין למהגרי עבודה אפשרות להתאזרח.

בדיקת צורכי המשק

בכל המדינות, למעט ישראל, כאשר קובעים כמה עובדים יוזמנו על ידי המדינה, נערכת בדיקה תקופתית של הצורך בכוח אדם ובדיקת ההשפעה שתהיה להם על כוח העבודה המקומי. במדינות מסוימות, כמו ארה"ב, מעסיקים נדרשים להוכיח כי אינם מוצאים עובד מקומי בטרם יוכלו לבקש אשרה לעובד זר.

תנאי העסקה

יש מדינות שבהן שכרו של עובד זר חייב להיות שווה לזה של עובד מקומי.
במדינות, כמו ספרד וקנדה, עובדים יכולים לשוב אל אותו מעסיק מדי שנה - ולכן גם מקפידים להחזיק באשרה על מנת שלא לאבד את האפשרות לחזור. הגירה מסוג זה, המכונה "הגירה עונתית", נפוצה בענפי החקלאות במקומות כמו האיחוד האירופי, שבו קל לעבור ממדינה למדינה.

אכיפת החוקים הקשורים למהגרי העבודה

בכל המדינות המפותחות, שבהן יש מהגרי עבודה, מתבצעת אכיפה של החוק כלפי מהגרי עבודה והמעסיקים שלהם. במדינות מסוימות מהגרי עבודה נדרשים להפקיד עם כניסתם סכום כסף, שאותו הם יכולים לקבל בחזרה רק ביציאה מהמדינה. זאת כדי למנוע שהייה במדינה ללא אשרה. מדינת ישראל אינה דורשת ממהגרי עבודה להפקיד סכומי כסף עם כניסתם ארצה באופן רשמי, אך הם משלמים למתווכים המארגנים את כניסתם לארץ סכומים גבוהים מאוד. כתוצאה מכך הם אינם יכולים להרשות לעצמם לעזוב את הארץ כעבור תקופה קצרה, לפני שהרוויחו לכל הפחות את הסכום הגדול שנתנו למתווכים.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות החלה המדינה לחייב מעסיקים להפקיד עבור עובדיהם סכומי כסף, שאותם יוכלו העובדים לגבות לאחר עזיבתם את המדינה, וזאת - כדי לעודד אותם לעזוב את הארץ במועד שנקבע בחוק. במדינות רבות, וכך גם בישראל, מוטלים על מעסיקים של מהגרי עבודה שלא כחוק עונשים - בעיקר קנסות גבוהים.

מעמדם החוקי של מהגרי העבודה

יש מקרים שבהם מדינות מאפשרות מתן מעמד חוקי לקבוצות של מהגרי עבודה מתוך שיקולים מוסריים ומשפטיים. בארה"ב למשל כ-12 מיליון עובדים ללא אשרה עשויים לקבל מעמד כזה. מצד שני, מדינות חוששות כי הענקת מעמד חוקי לקבוצות מסוימות "יעודד" מהגרי עבודה אחרים להישאר במדינה לתקופה ממושכת בניגוד לחוק.
בישראל, מאז סוף שנת 2002, מאפשר משרד הפנים מדי שנה לכמה מאות מהגרי עבודה שנעצרו לאחר שאיבדו את מעמדם החוקי בעקבות מדיניות הכבילה, להשתחרר מהכלא ולהמשיך לעבוד כאן באופן חוקי, אם נמצא מעסיק בעל אשרה המעוניין בהעסקתם. למעט עובדים אלו, והורי הילדים שזכו למעמד מתוקף החלטת הממשלה מ-2006, אין אפשרות לשוהים שלא כדין להסדיר את מעמדם החוקי בישראל.

ביבליוגרפיה:
כותר: מבט בינלאומי על הגירת עבודה
מחברות: רוזן, סיגל ; שפירא, נועה
שם  הפרסום מקורי: אזרחות ודמוקרטיה
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות אזרחות
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית