|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית |
|
|||||||||||||||||||||||||||
|
לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם בעלי החיים, הצמחים, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספנו חלק מהם וחילקנו אותם לקבוצות. לעתים אותו סמל מסמל כמה דברים, אבל כאן ציינו רק את הסמל והכינוי העיקריים (להרחבה: לשון וסגנון, ספר שני, א' בן אור, הוצאת יזרעאל, עמודים 78–88). מעולם הצמחים ארז, אלון – סמל לגאווה או לשגשוג, כִּי יוֹם לַי-הוָה צְבָאוֹת עַל כָּל-גֵּאֶה--וָרָם וְעַל כָּל-נִשָּׂא וְשָׁפֵל. וְעַל כָּל-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל-אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן (ישעיהו ב, יב–יג). אזוב – סמל לדבר נמוך וירוד, וַיְדַבֵּר עַל-הָעֵצִים מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים (מלכים א ה, יג). גפן – כינוי לעם ישראל, גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ (תהלים פ, ט). כינוי לאישה המרבה ללדת, אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה--בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ (תהלים קכח, ג) כינוי לחיים שלווים, וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע--כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה (מלכים א ה, ה). לענה – כינוי למר ולארסי, וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת (משלי פרק ה, ד). אל האסופה שנת העברית - מקרא3 אל האסופה שנת העברית - מדעים3
|
|||||||||||||||||||||||||||
|
123 |