בכל רמ"ח איבריו

הרבה פעמים איבְרי הגוף משמשים בַּלשון במשמעים מושאלים, בבחינת "אדם קרוב אצל עצמו". דוגמה יפה להמחשה היא השימוש בחלקי הגוף לתיאור חלקי ההר: ראש ההר, רגלי ההר, גב ההר, צלע ההר, בטן ההר.

פרשת פיקודי (שמות לח–מ) עשירה בכמה וכמה חלקי גוף מושאלים, והם (בסדר א"ב): גולגולת, זרת, יד, ירך, כָּתף, פה, פנים, ראש, שפה.

מקוצר היריעה נדון רק בחלק מהם. פתיחת הפרשה היא אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן (שמות לח, כא).

פה מציין כאן דיבור, צו, פקודה, שמקורם בפה (אונקלוס מתרגם לארמית: מימרא דמשה. כלומר אִמרה של משה), ועם הזמן הפך הצירוף על-פי (או לפי-, כפי-) לציין בהתאם ל-. פֶּה אחר מצאנו בפסוק "וּפִי הַמְּעִיל בְּתוֹכוֹ כְּפִי תַחְרָא שָׂפָה לְפִיו סָבִיב לֹא יִקָּרֵעַ" (לט, כג), וכאן הפה מייצג פֶּתַח מעֵין הפה האנושי.

ועוד בפסוק הראשון: בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן, כלומר באמצעות, על ידי-. השאלה זו טבעית, שכן היד היא הפעילה באיברים.

הגולגולת והראש מצויים אף הם בפרשה: בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (לח, כו); עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם (שם, כח).

הגולגולת מייצגת כאן את האיש השלם (השאָלה מסוג המטונימיה), והַשוו כיום ראשי בָּקָר. ואילו הראש, שהוא החלק העליון בגופנו, מושאל לקצה העליון של הווים (מעין ראש ההר שהזכרנו לעיל).

עוד מצאנו וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה (מ, כב), כלומר צד המשכן הצפוני, והעיר רש"י: "ירך – כתרגומו צִידא, כיָרך הזה שהוא בצדו של אדם".

ולסיום: כְּתֵפֹת עָשׂוּ לוֹ... וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד (לט, ד-ז) – רצועות חיבור אלה נשאלו מכֶּתֶף האדם על שום מקומן.

(מתוך מאמר של ד"ר ניסן נצר, ומובא כאן בשינויים קלים)