|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > מדעי החברה > פמיניזם > מעמד האשה בארצות שונותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרח > זכויות נשיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > מגדר |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
|
עד מלחמת יום הכיפורים רווחה התפיסה, כי בישראל מתקיים שוויון הזדמנויות לנשים. המלחמה היוותה נקודת מפנה בהתייחסות הציבורית והממשלתית לנושא, כי הוכיחה עד כמה תלוי המשק הישראלי בכוח אדם גברי. כתוצאה מגיוסם של הגברים למילואים למשך שנה תמימה חלה האטה קשה במשק, התחבורה הציבורית הסדירה שובשה והתעשייה סבלה מהעדר כוח-אדם מיומן.
המועצה הלאומית לקידום מעמד האישה (הוקמה בראשות פרופ' רות לפידות בשנת 1984), על-פי אחת מהמלצות ועדת נמיר לבדיקת מעמד האישה, לא הייתה אפקטיבית דיה. גם תפקיד יועצת ראש הממשלה לענייני נשים, אשר החל להיות מאויש באותה עת, היה חסר סמכויות של ממש, ולא החזיק מעמד בהעדר תקציב מתאים. בשנת 1984 חלה נקודת מפנה חשובה, עם הקמתה של שדולת הנשים בישראל, אשר שמה לה למטרה לקדם את מעמד האישה במדינה. מאז הקמת ארגון הנשים, ובפרט במהלך שנות ה-90, הלכה וגברה מודעות הנשים בישראל למצב אי-השוויון בינן לבין הגברים, והנכונות לפעול לשינוי המצב התחזקה במידה משמעותית. ארגוני הנשים הוותיקים נעמ"ת וויצ"ו הפכו להיות פמיניסטיים יותר, העמיקו המיקוד בנושא מעמד האישה, ופעילותם הפכה מיליטנטית יותר (בפרט נעמ"ת). כיום פועלים בישראל למעלה מ-80 ארגוני נשים. מלבד שלושת הארגונים הגדולים, נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה, קיימים ארגונים רבים העוסקים בסקטורים ספציפיים כגון עגונות, מסורבות גט, נשים ערביות ועוד. במשך השנים הרחיבה שדולת הנשים את שורותיה, והחלה לפעול בשיתוף עם חברות-הכנסת על מנת לקדם את החקיקה בנושא מעמד האישה. בשנת 1992 חל מפנה חשוב בתולדות המאבק לשוויון האישה בישראל. שמונה מתוך 11 הנשים שנבחרו לכנסת ה-13 באותה שנה, היו "בוגרות" שדולת הנשים או פעילות בהנהגתה. בעקבות זאת שוקם מעמדה של ועדת הכנסת למעמד האישה, אשר אמנם הייתה קיימת קודם לכן, אך לא היו לה סמכויות ממשיות. עתה החלה לפעול כגוף מאורגן שאיגד בשורותיו את כל חברות הכנסת. כתוצאה מפעילותה הנמרצת של הוועדה במסגרת הכנסת ה-13, בסיוע ארגוני הנשים ובראשם שדולת הנשים, שהייתה פעילה מאוד בגיוס לובי לנושא, התקבלו בכנסת יותר מ-40 חוקים ותיקוני חוקים, שעניינם מעמד האישה. הגופים הוולונטריים החוץ-פרלמנטריים פעלו רבות לקידום מעמד האישה בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, ואף זכו להכרה מצד ארגון האו"ם. בכל העולם נדרשות הממשלות להגיש לאו"ם דו"ח שנתי אודות מעמד האישה, תוך התייעצות עם גופים חוץ-פרלמנטריים במדינה ושילוב עמדתם הביקורתית של גופים אלו במסגרת הדו"ח. האו"ם מעודד קידומן של נשים לתפקידים בכירים (ואף מיישם עיקרון זה בשורות הארגון), ולכך השלכות גם על ישראל. * פרופ' אליס שלוי - יו"ר שדולת הנשים בישראל, פרופסור אמריטוס לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים לעמוד הקודם
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |