|
![]() |
![]() ![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
הסדרי נגישות
![]() |
![]() |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נולד בעיר טודלה שהייתה באותם הימים מרכז יהודי חשוב באזור המוסלמי של ספרד. אברהם אבן עזרא היה מגדולי המלומדים והמשוררים שבין היהודים בספרד. הוא היה חוקר הלשון העברית ופרשן המקרא ועסק גם בפילוסופיה, במתמטיקה וברפואה. רוב חייו חי בקורדובה שבדרום ספרד, וסבל מעוני ומחסור. בגיל 55 יצא לנדוד באירופה ובמזרח התיכון, ובתקופת נדודיו חיבר את פירושו לתורה. אבן עזרא חיבר גם פירוש על ספרי נביאים וכתובים (שנאבד בחלקו) ופירוש לחמש מגילות – לצד ספרים בדקדוק ולשון. אברהם אבן עזרא גם כתב ספרים באסטרולוגיה וכן שירים רבים. אברהם אבן עזרא היה ידידו הצעיר והקרוב של המשורר והפילוסוף יהודה הלוי, שנולד גם הוא בטודלה שבספרד. על-פי האגדה, התחתן אבן עזרא עם בתו של יהודה הלוי, שהסכימה להינשא לו למרות היותו עני וחסר אמצעים. לאבן עזרא היו חמישה ילדים – אך רק אחד מהם ידוע בשמו – יצחק בן אברהם אבן עזרא.
באחד משיריו (הרבים) מתאר אברהם אבן עזרא את ההבדלים בין העמים - כפי שהם באים לידי ביטוי בתרבותם, בשיריהם. אבן עזרא מתאר את הנושאים השונים שבהם עוסקים השירים של כל עם: "הַיִשְׁמְעֵאלִים – שִׁירֵיהֶם בַּאֲהָבִים וַעֲגָבִים, וְהָאֱדוֹמִים – בְּמִלְחָמוֹת וּנְקָמוֹת, וְהַיְוָנִים – בְּחָכְמוֹת וּמְזִימוֹת, וְהַהוֹדִיִים – בִּמְשָׁלִים וְחִידוֹת, וְהַיִשְׂרְאֵלִים – בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' צְבָאוֹת!"
זהו אחד משירי החול המשעשעים של אברהם אבן עזרא, שנראה אקטואלי גם היום - 900 שנה בערך לאחר שנכתב … "אַשְׁכִּים לְבֵית הַשַּׂר - / אוֹמְרִים: כְּבָר רָכַב, אָבוֹא לְעֵת עֶרֶב - / אוֹמְרִים: כְּבָר שָׁכַב. אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב / אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב – אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי / נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב!"
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
123 |