פורים

מתי פורים?

חג פורים נחגג יומיים – בימים י"ד–ט"ו באדר.
במגילת אסתר מסופר, כי היהודים שגרו בערי הפְּרָזוֹת⁽¹⁾ ניצחו את אויביהם – ובראשם המן האגגי – ביום י"ג באדר, וחגגו את הפורים למחרת – בתאריך י"ד באדר.
לעומתם, קיבלו היהודים שחיו בשושן הבירה⁽²⁾ אישור מן המלך אחשוורוש להמשיך ולהילחם גם בי"ד באדר, והם חגגו את הפורים למחרת – בתאריך ט"ו באדר.
מכיוון שהעיר שושן הייתה מבוצרת ומוקפת חומה, נוהגים לחגוג את חג הפורים בערים המוקפות חומה,⁽³⁾ כמו ירושלים, בתאריך ט"ו באדר, הנקרא שושן פורים: פורים של העיר שושן. ואילו בכל הערים והיישובים הַפְּרוּזִים, שאינם מוקפים בחומה, חוגגים את חג הפורים ביום י"ד באדר.

(1) ערי פרזות: ערים מפורזות, כלומר: יישובים ללא חומת מגן מסביבם.
בלשוננו משתמשים במילה מפורז, שאיננה מתייחסת לחומה דווקא – אלא לכוחות צבאיים על נשקם: אזור מפורז הוא אזור שהוצאו ממנו כל כוחות הצבא והנשק במטרה להפריד בין הצדדים הלוחמים.
(2) שושן הבירה: שושן הבירה הייתה חלק מן העיר שושן. המילה בירה - "בירתא" בארמית - פירושה מצודה, שבה שכן ארמון המלך (ולא עיר בירה במשמעותה היום).
(3) ערים המוקפות חומה: הכוונה לערים מבוצרות שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון.

פורים משולש

כאשר ט"ו באדר (=שושן פורים) חל בשבת,
חוגגים בערים מוקפות חומה, כמו ירושלים, "פורים משולש".
"פורים משולש" נמשך שלושה ימים, מיום שישי י"ד באדר עד יום ראשון ט"ז באדר. "פורים משולש " הוא תופעה די נדירה - אבל הוא קרה בשנת תשס"ג, תשס"ה, תשס"ח, ובשנים אלו חוגגים בירושלים "פורים משולש" מיום שישי ועד יום ראשון (כולל יום ראשון).
באופן רגיל קוראים בירושלים את המגילה בליל שושן פורים ובשושן פורים בבוקר, אבל בשנה ששושן פורים חל בשבת (ובשבת לא קוראים את המגילה), קוראים את המגילה גם בירושלים כמו בכל מקום – ביום חמישי בלילה (הוא ליל פורים) וביום שישי בבוקר.
גם את המנהג של מתנות לאביונים, לעניים – מקדימים בירושלים בשנה כזאת ליום שישי. לעומת זאת, את סעודת פורים ואת המנהג לשלוח משלוח מנות – מקיימים בשנה כזאת בירושלים ביום ראשון.
ובשבת, ט"ו באדר - הוא "שושן פורים" – מציינים את פורים בתפילות מיוחדות לחג.

נוסף על פורים (הרגיל), על שושן פורים ועל פורים משולש – יש גם פורים קטן ויש גם פורים שני…

פור - ופורים

"כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים
חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם
וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל
לְהֻמָּם [=לְהַשְׁמִידָם] וּלְאַבְּדָם…
וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים – עַל שֵׁם הַפּוּר…"
(מגילת אסתר פרק ט פס' 24 –26)

המילה פור פירושה: גורל – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. במזרח הקדום רווח המנהג להפיל גורל לצורך הכרעות ממלכתיות, כגון – מינוי שרים, יציאה למלחמה וכריתת ברית שלום.
במגילת אסתר מסופר כי המן קבע את התאריך להשמדת היהודים בהטלת פור, ומכאן שם החג – פורים.