|
![]() |
![]() ![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
הסדרי נגישות
![]() |
![]() |
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > אקלים > שינויי אקליםעמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > השפעות האדם > אפקט החממהעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > התחממות כדור הארץ |
|
|||||||||||||||||||||||||||||
|
מקורות האנרגיה הקיימים מייצרים גזי חממה, הכולאים את החום הנפלט מכדור הארץ. האטמוספרה מתחממת ויוצרת תגובות מסוכנות, החל בשיבוש האיזון הטבעי של מערכות סביבתיות, דרך פגיעה בצורות חיים שונות, עליית מיפלס מי האוקיינוסים, המסת קרחונים וכלה בהתפשטות מגיפות וסופות הרסניות. ![]() המסקנה היא שיש להשקיע בטכנולוגיות המתבססות על אנרגיות מתחדשות. מצד אחד, במחקר ופיתוח של טכנולוגיות שעדיין אינן בשלות ומצד שני, בסיבסוד טכנולוגיות שהוכיחו את עצמן. כך או כך, נכון להיום, משק האנרגיות החלופיות רחוק מלהוות תחליף של ממש למקורות האנרגיה הקיימים. חשוב להבין ולזכור, שכל מנוע או מכונה, כלי רכב, תחנת כוח או מפעל הפועלים על דלק מחצבי, פולטים לאוויר פחמן דו-חמצני. הנתונים כיום והתחזיות לעתיד מחייבים נקיטת צעדי חירום להגבלת הפליטה של גזי החממה לאטמוספרה. כבר כיום, נמדדת עלייה בטמפרטורה הממוצעת בעולם, מה שמערער את שיווי המשקל של לא מעט מערכות סביבתיות. ב1866- היה הממוצע השנתי של הטמפרטורה הגלובלית 14.5 מעלות צלזיוס. ב- 1995 עלה הממוצע השנתי ב0.9- מעלות ל5.4- 1 מעלות צלזיוס. העלייה בטמפרטורה מקבילה לעלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. ההערכה היא שאם לא תהיה הפחתה של ממש בזיהום האוויר ובפליטת גזי חממה לאטמוספרה, צפויה תוך 100 שנה עלייה ממוצעת עולמית בטמפרטורה של בין 1 ל5.3- מעלות צלזיוס. ומה תהיינה ההשלכות? בתי הגידול בעולם, על כל צורות החיים בהם, בין בים או ביבשה, באזורים החמים או הקרים - מקיימים מערכות חיים משולבות של פרייה ורבייה ומהווים חוליות באותה שרשרת מזון. התלות בטמפרטורה היא רק מרכיב אחד במערכת המורכבת של מארג החיים, גם אם זהו מרכיב רב השלכות. לדוגמה, כמות הגשמים, קצב הצמיחה, קצב הגידול וההתרבות ועוד. אך ישנם גורמים אחרים שאינם תלויים בטמפרטורה, כמו השינויים באורך היום והלילה במשך השנה, המשפיעים גם הם על מארג החיים, המזון ועל קיום אוכלוסיות. חוסר תיאום בין שני הגורמים עלול להכחיד אוכלוסיות. לדוגמא: עונות הנדידה של הציפורים תלויות אך ורק באורך היום המשתנה בהתאם לעונות, ולא בטמפרטורה. לכן, הן לא תושפענה מהעלייה בגזי החממה באטמוספרה. לעומת זאת, עונת פריחת העצים מושפעת מאוד מהטמפרטורה, ולכן, גזי החממה עלולים לשבש את מועדי הפריחה. מאחר ובמקרים רבים יש תלות בין הציפורים, עונת הפריחה ותהליכי האבקת הפרחים, הרי הפרת שיווי המשקל עלולה לגרום נזק הן לאוכלוסיית הציפורים והן לעצים. המקרה של דג הסלמון קיצוני אף יותר: הוא נודד מרחקים עצומים באוקיינוסים בדרכו לנהרות הקרים בקנדה, שם הוא שוחה במעלה הזרם עד לאזורים הקרים במיוחד, כדי להטיל שם את ביציו. כיום, נאלץ דג הסלמון לנדוד צפונה יותר באוקיינוסים, ומעריכים שבקרוב יצטרך לחצות את מיצר ברינג. ודוגמא נוספת מאזורי הטונדרה בצפון פינלנד, שם התפתחו לאחרונה צמחים שלא נראו קודם לכן. צמחים אלה, המעידים על עלייה בטמפרטורה שבאזור, מכסים את הסלעים ופולשים לשטחים שהיו מקום הגידול של הטחב והחזזיות המשמשים מזון לאייל הצפוני. התפשטות מהירה צפונה של צמחים אלה, עלולה לשבור את מטה לחמו של האייל הצפוני. ![]() עלייה בטמפרטורה של מי האוקיינוסים, משפיעה גם על אזורי מחיה רגישים כמו שוניות האלמוגים. בסמוך לשוניות מתרכזים למעלה מ- 60% ממיני הדגה ופרי הים, והם תלויים למחייתם במושבות האלמוגים. הפרת שיווי המשקל בגלל עליית הטמפרטורה, תאיים על עצם קיומו של בית הגידול הזה. אך מעל לכל, לעלייה בטמפרטורות יש השפעה על פעילות החרקים, וכן על קצב התרבותם והתפשטותם. לדוגמה: אחת הסיבות להתפרצותה המחודשת של קדחת המלריה במקומות שונים בעולם, נעוצה בהתרחבות תחום המחיה של יתוש האנופלס, המעביר את גורם המלריה מאדם חולה לאדם בריא. שינויי האקלים והעלייה בטמפרטורה, איפשרו ליתוש לשגשג גם באזורים בהם לא שרד קודם לכן. להתחממות מי האוקיינוסים גם השפעות פיסיקליות: מים חמים מתפשטים, וכך עולה נפח המים באוקיינוסים. כבר עתה טוענים שכ- 15% מהחופים במקומות שונים בעולם כוסו על-ידי מי האוקיינוסים הגואים. אגירת החום הגבוהה יותר באוקיינוסים, הינה גם פוטנציאל להוריקנים קשים יותר ורבים יותר. הדוגמאות שהובאו בכתבה זו, אפס קצהו של קרחון המיפגעים, מייצגות את מיכלול הסיכונים והבעיות הכרוכות בגזי החממה ובהתחממות כדור הארץ, ומחזקות את הצורך הדחוף בריסון כמויות הפחמן הדו חמצני הנפלט לאטמוספרה. * ד"ר איילה תמרי היא ראש היחידה לאיכות הסביבה במשרד התשתיות הלאומיות.
|
|||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
123 |