|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > ציונות > מוסדות ואירגוניםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > המוסדות הלאומייםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > המוסדות הלאומייםעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבות |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לפני 90 שנה נוסדה הקרן הקיימת לאחר ארבע דחיות. חלומו של הפרופסור למתמטיקה ועקשנותו של מהנדס חשמל.
עם הקמת התנועה הציונית על-ידי הרצל הצטרף הרמן שפירא למייסדים ולקראת הקונגרס הראשון ב- 1897 הפיץ חוברת בין הצירים ובה הציע את הקמת הקרן, שתישא "אופי לאומי כללי", תתבסס על תרומות ותיוחד רק לרכישת קרקעות ולניהולן; הקרקעות יימסרו למתיישבים בחכירה ל- 99 שנים. את ההצעה להקמת הקרן העלה שפירא ביום האחרון של הקונגרס, והיא התקבלה בהתלהבות. ואולם הדקדקנים בצירים, ובראשם המשפטן מכס בודנהיימר, טענו שאין להקים את הקרן קודם שתנוסח חוקתה כדת וכדין - וביצוע ההצעה נדחה. שפירא החל לפעול למען הגשמת ההצעה. הוא החליף מכתבים עם אישים ומוסדות, יצא למסעות, כינס כינוסים ונשא נאומים. שנה לאחר כינוסו של הקונגרס הראשון, במאי 1898, עמד שפירא לצאת לכינוס בקלן כדי להסביר את רעיונו. הוא חש ברע והרופא אסר עליו לנסוע, אבל שפירא לא נשמע לו ונסע לאסיפה. בקלן חלה בדלקת ריאות וב- 8 במאי הלך לעולמו. הוא לא זכה להשתתף בקונגרס השני שהתקיים שלושה חודשים אחר - כך. גם קונגרס זה דן בהצעה על הקרן, אבל זו נדחתה לקונגרס שלאחריו ושוב נדחתה ההצעה לקונגרס נוסף, עד שאושרה בקונגרס החמישי.
חודש לאחר ההחלטה על הקמת הקרן הקיימת נבחר יונה קרמנצקי למנהלה והתחיל מייד בפעילות רבה. יונה - יוהאן קרמנצקי נולד באודסה בשנת 1850 ובגיל צעיר עזב את רוסיה והשתקע בוינה. הוא למד הנדסת חשמל, מקצוע חדש באותם ימים, ופתח מפעל לצורכי חשמל, וזה התפתח מאוד. משהגיע שמע חיבת - ציון לוינה, הצטרף קרמנצקי לאגודה המקומית. הוא היה מן הראשונים שהרצל, בן עירו, העלה לפניהם את רעיון התנועה הציונית העולמית. הרצל רשם ביומנו ב- 1896 שלוש הצעות שקרמנצקי הציע: להקים תעשיה כימית על שפת ים המלח, לחשמל את הארץ על - ידי ניצול כוח המים וליער אותה ביוזמה לאומית כללית. היה בו בקרמנצקי מן הלהט של יהודי מזרח אירופה ומן היכולת המעשית של יהודי המערב. הוא התלהב מרעיונו של הרמן שפירא שהועלה בקונגרס הראשון להקים קרן לאומית, והחל, כאמור, לפעול למען מטרה זו, עד שנתקבלה ההצעה. קרמנצקי נבחר למנהל הקרן, הקים לשכה ראשית בוינה וחיפש דרכים לפרסם את הקרן בין הציונים, לעשותה למוסד עממי להמונים ולאסוף תרומות למען מטרותיה. קרמנצקי הציע את ספר - הזהב של הקרן, שבו נרשמו ונרשמים בעלי יובל בימי חגיהם ובציונים אחרים של חייהם בידי בני משפחותיהם ומוקריהם. ועד היום תעודה זו היא תעודת כבוד ראשונה במעלה ליהודים בכל מקום. קרמנצקי החל גם בפירסום בולים של קרן קיימת שתמורתם הוקדשה לקרן. בולים אלו הודבקו על מסמכים רשמיים של המוסדות הציוניים ועל מכתבים אישיים, ממכתבי עסק ועד מכתבי אהבה, ורבים אספו אותם. הבול הראשון של הקרן יצא לאור בשנת 1902 ועליו כתובת "ציון" ומגן דוד. הוא התקבל בהתלהבות ואחריו יצאו לאור בולים אחרים, צבעוניים ומעוצבים יפה, ועליהם תמונות אישים ומפעלים בארץ - ישראל. במשך השנים יצאו לאור אלפי בולים והם גם היו בולים רשמיים של מדינת ישראל בימי הקמתה ב- 1948
הרצל מינה לקרמנצקי עוזר - גנרל יהודי, האציל אלכסנדר לבית אייס, שהיה היהודי בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצבא האוסטרי - גנרל-מיור. אייס שירת שנים רבות בצבא ואולם כאשר רמזו לו שאם ברצונו להוסיף ולעלות בדרגה עליו להתנצר, לא היסס להתפטר. הרצל התרגש מן המחוה הגאה של הגנרל היהודי ומינה אותו למנהל האדמיניסטרטיבי של לשכת הקרן בוינה. הנושא שעמד במרכז דיוני הקונגרס השישי שהתקיים ב- 1903 היה הצעתו של הרצל להקים באוגנדה "מקלט זמני" ליהודים הנרדפים. ההצעה עוררה מחלוקת וכמעט גרמה לפילוג בתנועה בת שש השנים. בסופו של דבר נתקבלה מעין פשרה: הקונגרס החליט על בירור האפשרות להתיישבות באוגנדה, וכמשקל נגד התקבלה גם החלטה על הקמת "ועדה ארצישראלית" שתפעל למען עשיה בארץ. בעקבות ועדה זו קם "המשרד הארצישראלי" ב- 1907 בראשות ארתור רופין. בכך התחילה הפעולה המעשית בארץ ישראל של התנועה הציונית, יחד עם הפעילות המדינית ברחבי העולם. הקרן הקיימת היתה המוציאה לפועל של תוכניות המשרד. פעולותיה באותן שנים, עד סוף מלחמת העולם הראשונה, התפשטו לתחומים רבים, ולא הצטמצמו ברכישת אדמות דווקא. היא השתתפה במשלחת של הבוטנאי פרופ' בלאנקהורן, שחקר את המחצבים ואת אפשרויות ההתיישבות סביב ים המלח, מעבר לירדן ובעמק הירדן. במשלחת זו היה חבר אהרון אהרונסון ובאחד ממסעותיו גילה את "אם החיטה". הקרן הלוותה את הכספים להקמת תל - אביב והדר הכרמל, עזרה לחינוך העל - יסודי שהחל אז בארץ בגימנסיה "הרצליה" ובגימנסיה בירושלים, רכשה אדמות ליד הכנרת ועליהן קמה הקבוצה הראשונה דגניה ויישובים אחרים. יהושע חנקין רכש בשבילה את האדמות הראשונות בעמק יזרעאל, והקרן הקימה שכונות לעולים התימנים במושבות הוותיקות, יסדה חוות ניסיונות בבן - שמן בהנהלת יצחק וילנסקי, שבה הונהגה השיטה החקלאית המקובלת עד היום בארץ - "המשק המעורב", ונטעה את היערות הראשונים בבן - שמן ובחולדה. שמה של הקרן הקיימת התפרסם בעולם היהודי כולו. קופסאות הקרן נמצאו כמעט בכל בית יהודי ורבבות פעלו למענה. היא היתה לסמל של הציונות ולמוסד מחנך לארץ ישראל. עם תום מלחמת העולם הראשונה, משהחלה הפעילות הגדולה בהתיישבות, התרכזה הקרן ברכישת אדמות, נטיעת יערות, חדירה לשטחים חדשים, בעמק בית - שאן, בעמק זבולון ובעמק חפר, ובעיקר בנגב. בפרוץ מלחמת העצמאות ב- 1947 נמצאו על אדמת הקרן - הקיימת, 233 יישובים והן שעזרו ליצור את גבולה של מדינת ישראל. לאחר קום המדינה היתה הקרן לגורם מרכזי בקליטת העליה, הכשירה רבבות דונם להתיישבות ונטעה יערות בכל רחבי הארץ. בשנים האחרונות פרצה מאות קילומטרים של דרכים והקימה פארקים לרווחת ההמונים. עד היום היא עדיין הקרן המרכזית, המרכזת פעילות רבה בארץ ובחוץ - לארץ לעשייתה של הארץ לירוקה יותר ופורחת יותר.
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |