דוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס - עיר עתיקה בצפון סוריה על גדות הנהר פרת. העיר נוסדה כנראה בשנת 300 לפני הספירה בידי ניקנור, נציבו של סלווקוס הראשון. העיר נחרבה במחצית השנייה של המאה ה- 3 לספירה, לאחר שהפרסים כבשו את העיר מידי הרומאים. מאז נותרה דוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס בחורבנה, והיא נחשפה בחפירות שנערכו בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה ה- 20.

בית הכנסת של דוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס - נחשב לממצא הארכאולוגי המעניין והחשוב ביותר בחפירות העיר. בית הכנסת היה ממוקם ליד החומה המערבית של העיר - ובזכות מקומו זה אף שרד: הרומאים הנצורים שפכו עפר על המבנים הסמוכים לחומה על מנת לחזקה, וכך ניצלו מבנים אלו - ובתוכם בית הכנסת - מן ההרס שבעקבות הכיבוש. ערמות העפר שכיסו את בית הכנסת והאקלים היבש של העיר שימרו את ציורי הקיר. אלה נתגלו במבנה מתקופת התלמוד, שבנייתו נשלמה כנראה בשנים 244-245 לספירה. לאחר שהקירות המצוירים פורקו והועברו למוזיאון בדמשק נתגלו מתחת למבנה שרידים של בית כנסת קדום יותר וקטן יותר.
מקיר בית הכנסת שפנה לירושלים, ואשר בו הייתה הגומחה של ארון הקודש, נשתמרו כמעט כל הציורים. אלה כוללים סצנות מסיפורי התורה (חיי האבות ומשה), סיפורים ודמויות מספרי הנביאים הראשונים (שמואל, דוד ושלמה, אליהו הנביא) חזון העצמות היבשות של יחזקאל וסצינות ממגילת אסתר. משערים שציורים אלה נעשו בידי שני אמנים בשני סגנונות שונים - בסגנון הלניסטי ובסגנון פרסי. הסגנון ההלניסטי מודגם בתיאורים ממגילת אסתר, בהן מעוצבת דמותה של אסתר כאֵלה של עיר הלניסטית, והדמות מתוארת בלבוש הלניסטי. הסגנון הפרסי בא לידי ביטוי בציורים אחרים, כגון: בני ישראל הנלחמים בפלשתים, המתוארים כפרשים פרתים.
הציורים שנתגלו בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס אינם מבוססים רק על המסופר במקרא; יש בהם פרטים שאינם מצויים במקרא ואשר התבססו כנראה על מדרשי אגדה שאבדו.
"בשום בית כנסת עתיק אחר לא נמצאו ציורים בלעי ביטוי חזק כל-כך כגון אלו שבדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס. אולם בוודאי לא היה זה בית הכנסת המצויר האחד והיחיד במינו בזמנו. בוני בית הכנסת בוודאי השתמשו בנוסח המקובל בתקופתם… לא מן הנמנע שמסכת ציורים דומה לאלה של בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס הייתה מצויה גם בבתי כנסת אחרים בעת ההיא…" *
הציורים שנתגלו בבית הכנסת בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס חשובים ביותר מבחינת תולדות האמנות: "עד לתגלית זו היה אותו סגנון אמנותי - יהודי הלניסטי - ידוע רק מציורי הנוצרים הקדומים בקטקומבות שברומא; עתה נמצא מקור יהודי לאמנות זו. ציורי דורה מעניינים כתערובת של השפעות מזרחיות ומערביות, פרסיות והלניסטיות…" **

* רחל וישניצר, אמנות הציור היהודית בתקופת התלמוד", בתוך: בצלאל ססיל רות (עורך), האמנות היהודית, מהדורה חדשה בעריכת בצלאל נרקיס, הוצאת מסדה, תשל"ד-1974, עמ' 70-72.
** מיכאל אבי יונה ושמעון אפלבאום, "דורה אורופוס", האנציקלופדיה העברית, החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשי"ט-1959, כרך 12, עמ' 258. © כל הזכויות שמורות להוצאת האנציקלופדיה העברית.