הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > אישיםעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקראעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > יהדות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי


תקציר
המידע בדף זה עוסק באהרן בן-אשר, שפעל בטבריה במאה ה-10, והיה בן למשפחה חשובה של בעלי מסורה. מראשי הנקדנים וממניחי היסוד לדקדוק העברי.
הגיה וניקד את כתב היד המפורסם של התנ"ך - כתר ארם צובה.



אהרן בן-אשר
מחברת: מתיה קם


אהרן בן-אשר (אבו סעיד, בערבית) היה בן למשפחה החשובה (והאחרונה) של בעלי המסורה(1), שחיו ופעלו בעיר טבריה החל במאה ה- 8 לספירה. תאריך לידתו ושנת מותו אינם ידועים לנו, אך כתב יד משנת 989 לספירה מעיד, כי באותה שנה בן-אשר כבר לא היה בחיים (באותו כתב יד נזכר שמו של אהרן בן-אשר עם התוספת "נוחו בגן עדן").
שיטת הניקוד של התנ"ך שפיתח אהרן בן-אשר, המובאת בספרו "ספר דקדוק הטעמים", נחשבת למדויקת והמוסמכת ביותר. על-פי שיטה זו בן-אשר הגיה וניקד את כתב היד המפורסם של התנ"ך - כתר ארם צובה(2), וגם רשם בו את טעמי המקרא, ולכן "הכתר" נחשב לכתב היד המדויק והמושלם ביותר של התנ"ך. ספרים שבן אשר העתיק וניקד נחשבו מופת לסופרים(3) אחרים בתקופת ימי הביניים. רמב"ם כתב על כתר ארם צובה: "...וספר שסמכנו עליו... הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים... ועליו היו הכול סומכין - לפי שהגיהו בן-אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות... ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו..." (משנה תורה, ספר אהבה, הלכות ספר תורה, פרק ח' הלכה ד').
ככל הנראה פעל בזמנו של בן-אשר עוד בעל מסורה - ושמו בן-נפתלי, ולכן מוצאים חילופים רבים בנוסח המקרא בין בן-אשר לבן-נפתלי. השיטה המקובלת היום היא שיטתו של בן-אשר, אבל גם בן-נפתלי השפיע על נוסח המקרא שבידינו בדברים אחדים.
אהרן בן אשר היה גם מראשוני העוסקים בדקדוק עברי. "ספר דקדוקי הטעמים" כולל אוסף של כללים בדקדוק עברי. בספר כללי היגוי וניקוד, ובכלל זה כללים הקשורים לשווא הנע והנח, לאותיות בגדכפ"ת דגושות ורפויות, לצורות היסוד של מילה (שורש), לשמות ופעלים ועוד.
"ספר דקדוקי הטעמים" (שנקרא גם "מחברת בן אשר") נכלל בתוך מהדורת מקראות גדולות של התנ"ך שהודפסה בשנים 1516 – 1518.


(1) בעלי מסורה, מסרנים: חכמים שעסקו במסירה מדויקת של נוסח המקרא, בקיאים בכללי המסורה. המסרנים היו מגיהים את כתבי היד של המקרא. (מסורה: כל ההערות והסימנים שצורפו לנוסח המקרא לצורך מסירתו המדויקת, כמתחייב מקדושתו.)
(2) כתר ארם צובה: לדעת חוקרים ואנשי מקרא רבים - זהו כתב היד המדויק, המושלם והמקודש ביותר של התנ"ך, הן מבחינת הטקסט המקראי הן מבחינת הניקוד, הטעמים והמסורה. מעשה ידיו של גדול בעלי המסורה, אהרן בן-אשר. נקרא בקיצור - הכתר.
(3) סופר: המילה 'סופר' מתכוונת היום בעיקר למי שמחבר סיפורים או ספרים. ואולם בתקופה העתיקה וגם בימי הביניים היו הסופרים אנשים שעסקו בניסוח ובכתיבה ביד של מסמכים שונים.

ביבליוגרפיה:
כותר: אהרן בן-אשר
מחברת: קם, מתיה
שם  התקליטור: המסע בעקבות הכתר
מחברת: קם, מתיה
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר-תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם.
2. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית