דברי ימי הפסולת

טיפול נכון באשפה מחייב התייחסות כוללנית לכל השיטות הקיימות ולכל ההיבטים. את זה עושים בעזרת "ניתוח מחזור החיים", כלי למעקב אחר המוצר מרגע ייצורו ועד הפיכתו ל"אשפה" או עד יומו האחרון.

אחד ממאפייני המהפך החברתי-סביבתי של סוף המאה, הוא הנבירה של אנשי הצווארון הלבן באשפה. אותו עיסוק בזוי שהיה בעבר נחלתם של פועלים שחורים מתחתית הסולם הכלכלי, שודרג למעמד של בעיה חובקת עולם.

במיפגש הדו-שנתי בנושא הטיפול בפסולת, שנערך בפברואר השנה בז'נבה, החליפו ביניהם דעות מדענים, חוקרים כלכלנים ותעשיינים. המסקנה שהתקבלה פה אחד: רק התייחסות כוללנית להשלכותיה של כל שיטה ושיטה, תבטיח טיפול נכון בפסולת, מבחינה כלכלית וסביבתית. בחינה של פן אחד בלבד ממיכלול הבעיות, עלולה להוליד מצבים ופיתרונות אבסורדיים.

טיפול נכון מחייב בחינת ההשלכות גם על שימור משאבים וגם על הפחתה או מניעה של זיהום אוויר קרקע ומים. את ההשלכות יש לבחון, אם כך, מהיבטים כלכליים סביבתיים וחברתיים כאחד.

דוגמא לשגיאות היקרות שנעשו עקב ראייה קצרת טווח, הביא מדען שווייצרי: חברת ALBA ברלין עוסקת במיון פסולת פלסטיק והפיכתו לחומר גלם מישני למיחזור, כמתחייב מחוק האריזה הגרמני. אך כשישבו כלכלני החברה לחשב את העלויות, התברר נתון מדהים: על-מנת להשיב טון אחד של פסולת פלסטיק למיחזור, יש להשקיע 45,000 מארקים גרמניים.

בתמונה: מכבש לייצור חבוקות פלסטיק למיחזור בחברת "אלבה" ברלין
עלות איסוף ומיון מיכל יחיד במשקל 50 גרם היא כ-0.16 מארק, או 3200 מארק לטון פלסטיק ממוחזר. כיוון שרק 6% מכלל הפלסטיק שנאסף מועבר למיחזור בתום תהליך האיסוף והמיון, מתקבל שעלות טון פלסטיק מוכן למיחזור מגיעה למחיר האבסורדי של 45,000 מארקים.

הלקח היה שיש לבחון כל רעיון, יפה ומבריק ככל שיישמע, באמות מידה כלכליות.

את שכר הלימוד שילמו הגרמנים, עמיתיהם הצרפתים למדו מהניסיון ולא חזרו על השגיאה. החברה הצרפתית EcoEmballage אוספת שקיות ויריעות פלסטיק, אך לא למיחזור אלא לשריפה לצורך הפקת אנרגיה. בניגוד ליריעות הפלסטיק, בדקו הצרפתים ומצאו שאת קנקני המשקאות הקלים ומכלי חומרי הניקוי, המהווים 35% מסך צריכת הפלסטיק, כן משתלם למחזר. ואכן, החברה אוספת, ממיינת ומעבירה את המכלים לתעשיית המיחזור.

מעגל הבדיקה התרחב
כיום, מדיניות הטיפול באשפה במדינות מתוקנות הינה, למעשה, חלק ממדיניות בת-קיימא רחבה יותר העוסקת בניהול משאבים. מערכת ניהול המשאבים כוללת בחינה של שלושה היבטים:

ניהול סביבתי בר-קיימא תוך ניצול יעיל של משאבי הטבע (כולל אנרגיה) ובקרה של פליטות מזהמים לאוויר, למים ולקרקע.

יעילות כלכלית

התחשבות בצרכיה ובהעדפותיה של הקהילה.

אחד הכלים לניהול משולב של מערכת הטיפול באשפה, נקרא ניתוח מחזור החיים, או (LCA Life Cycle Analysis). מחזור החיים כולל את כל התשומות בהכנת המוצר כמו סוג חומרי-גלם ואנרגיה, ההשפעות החיצוניות של תהליך הייצור על זיהום האוויר וזיהום המים, וכמות הפסולת המצטברת בתהליך הייצור, ועם תום חיי המוצר.

ניתוח מחזור החיים מאפשר בחינה והשוואה בין מערכות ייצור שונות, בין שימוש וסילוק מוצרים מסוימים (לדוגמא, בקבוק חד-פעמי מול בקבוק רב-פעמי), או השוואת חלופות לטיפול בפסולת (כמו שריפה לעומת הטמנה).

שימוש בניתוח מחזור החיים ככלי להערכת ההשפעות הסביבתיות של תהליכי הייצור, כמו גם המוצרים עצמם, קיים למעלה משני עשורים. התמריץ הראשוני היה העלייה הדרמטית במחירי הדלק ותשומות האנרגיה בשנות ה-70, כאשר המגמה הייתה העדפת מוצרים שצריכת האנרגיה לייצורם נמוכה יותר. במשך הזמן, עם החמרת התקנים הסביבתיים, התרחבו מעגלי הבדיקה, וגם ההשפעות הסביבתיות החיצוניות נלקחו בתחשיב הכולל. כיום, LCA מיושם כבר בשלב התיכנון וקבלת ההחלטות, כאשר יש לבחור בין מוצרים שונים או לשכלל מוצר קיים.

השיקולים הכלכליים והסביבתיים צריכים להתייחס לגורמים הבאים: תצרוכת חומרי גלם לייצור ולשימוש, צריכה כוללת של אנרגיה (לייצור ולשינוע המוצרים), כמות הפסולת שנוצרת בכל שלבי הייצור והשימוש, כלל מזהמי האוויר, המים והקרקע, ומזהמים אחרים (חומרים מסוכנים, רעש וכדומה).

תג מחיר למזיקים
מקבלי ההחלטות (יצרנים ומנהלי מפעלים, או ראשי רשויות האחראים על איסוף וסילוק הפסולת המוצקה) יכולים לקבל את הנתונים בשני רבדים:

1. מיון וכימות ההשפעות הסביבתיות לקטיגוריות:

פגיעה בשיכבת האוזון

פליטת גזי חממה

זיהום מקווי מים על-ידי החמצה או נוטריפיקציה (העמסת יתר בחומרי דשן)

הצטברות חומרים מסוכנים על הגורם המוסמך להחליט על סמך הנתונים, אם זיהום אוויר גלובלי משמעותי יותר מזיהום מקווי מים או מי תהום וכך הלאה.

2. כימות כלכלי של ההשפעות הסביבתיות. קבלת החלטות, כפי שתוארה לעיל, קשה אפילו למדענים המודעים היטב להשפעות ולנזקים הסביבתיים המיוחסים לקטיגוריות הנ"ל. קיימת אפשרות להעריך את הנזקים הסביבתיים במונחים כספיים. ההערכות מתקבלות בשיטות שונות ובאמצעותן ניתן לאמוד את הנזקים הבריאותיים, הנזקים לחקלאות, למיבנים וכדומה ולהצמיד תג מחיר המשקף פליטת פחמן דו-חמצני הגורם לאפקט החממה, או המשקף פליטת תרכובות זרחן וחנקן התורמות לזיהום של מקווי מים.

קשה להצביע על שיפור משמעותי בטיפול בפסולת המוצקה בישראל, בחמש השנים האחרונות. אמנם, מזבלות פראיות נסגרות ומשוקמות. ואולם, פיתרונות חלופיים לטיפול באשפה עדיין אינם כלכליים בהשוואה לחלופת ההטמנה (שאינה גרועה כשלעצמה, בתנאי שההטמנה נעשית בכפוף לכל התקנים המחמירים). אולי מעודדת, אם כך, העובדה שישראל לא כפתה על עצמה החלטות יקרות מדי ובלתי הפיכות, שעלולות היו להסב נזקים כלכליים גבוהים בהרבה מהתועלות (שטרם הוכחו) הסביבתיות והחברתיות.

אימוץ גישת ניתוח מחזור החיים, הן בתהליכי בחירת מוצרים וייצורם, והן בבחירת חלופת ההיפטרות מהם, ישרת את הפן הכלכלי והסביבתי גם יחד. בעידן בו עוברים יותר ויותר מפעלים למדיניות כלכלית ברת-קיימא, יש לגישה זו יתרון וחשיבות עצומה.

* אופירה אילון היא חוקרת במעבדה למימשק מערכות סביבה, הטכניון חיפה.