הצומח במקרא: אלה

עץ ממשפחת האֵלתיים. האֵלה מזוהה לעיתים עם האֵלון.

האלה היא עץ דו-ביתי: עץ אחד נושא פרחים זיכריים, ועץ שני – פרחים נקביים. הפירות כדוריים אדמדמים.

בארץ יש ארבעה מיני אֵלות: אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, אלת המסטיק ואלה אמיתית. מתוך ארבעה המינים הללו רק שניים מתאימים לזיהוי של האלה במקרא: האלה הארץ-ישראלית והאלה האטלנטית.

אלת המסטיק השיחנית כונתה בפי אבותינו בשם "בכאים";

האלה האמיתית נקראת "בוטנה": "… מעט צרי, ומעט דבש, נכֹאֹת ולֹט, בוטנים ושקדים" (בראשית מג 11).

האלה הארץ-ישראלית מרכיבה את רוב חורשות הארץ. צורתה בדרך כלל שיחית ורב-גזעית.

לעיתים נמצאים עצי אלה גבוהים, מקודשים, שגובהם מגיע עד 10 מ'. הם שימשו כמקום פולחן: "… ותחת כל עץ רענן, ותחת כל אלה עבותה" (יחזקאל ו 13).

בשל גודלם וצורתם היפה זכו לציון כמקום התרחשות מאורעות חשובים: יעקב טמן את אלילי בית-לבן תחת האלה אשר בשכם (בראשית לה 4); מלאך ה' התגלה לגדעון תחת האלה אשר בעופרה (שופטים ו 11); אנשי יבש גלעד קברו את שאול מתחת לאלה ביבש (דברי הימים א', י 12) ועוד.

יש חוקרים הסבורים שאֵלה ואֵלון הם שמות כלליים לעצים גדולים וחזקים, מלשון איל = כוח.