תרי-עשר פירושו שניים-עשר. זהו קובץ של שניים ספרי נבואה של נביאים ששרדו מהם נבואות מעטות. הן נכתבו במגילה אחת מסיבות טכניות, כדי שלא ייאבדו בגלל קוטנם.
מיקומם אחר יחזקאל נקבע על-ידי בעלי המסורה על פי המאוחרים שבהם.
הסידור הפנימי בתרי-עשר הוא מנביאי בית ראשון הושע ועמוס ועד נביאי בית שני, חגי, זכריה ומלאכי. עקרון מרכזי בסידורם הוא סמיכות הפרשיות.
סדר הספרים בתרי-עשר: הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי (לפי פסיקתא דרב כהנא ט"ז).
בתרגום השבעים משתנה מיקומם: בשני כתבי-יד הם בראש נביאים אחרונים, לפני ספר ישעיהו, שנחשב לראשון הנביאים, כי חשבו את הושע לראשון שבהם. בכתבי יד אחרים בא קובץ תרי-עשר אחרי הנביאים ה"גדולים" ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ודניאל. גם סידורם הפנימי שונה בתרגום השבעים.