השימוש המסחרי הראשון בכורים גרעינים לשם הפקת חשמל החל בסוף שנת 1957, חמש עשרה שנה לאחר שפרופ' אנריקו פרמי מאוניברסיטת שיקגו הצליח ל"ייצר" תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת. כורים גרעיניים מספקים כשישית מתפוקת החשמל בעולם (17% ב-1999). הם משמשים גם כמקורות אנרגיה על גבי צוללות, נושאות מטוסים, לווינים וכו'. כ-31 ארצות מפעילות כ-435 כורים גרעיניים לייצור חשמל וקיימים עוד כ-13 כורים גרעיניים בבניה. הפקת חשמל תוך שימוש באנרגיה גרעינית נחשבת לדרך הנקייה ביותר, מבחינה אקולוגית בשימוש השוטף . העלות הממוצעת להפקת חשמל בשנת 1998 הייתה : בפחם 2.07 סנט לקוט"ש, באנרגיה גרעינית 2.13 סנט לקוט"ש, בנפט 3.24 סנט ובגז 3.30 סנט לקוט"ש.
הפקת החשמל באמצעות אנרגיה גרעינית מתבצעת בדומה להפקת חשמל באמצעות פחם או נפט. הרעיון הבסיסי הוא חימום מים בכדי ליצר קיטור, אשר מניע טורבינות המייצרות חשמל. כיום ישנן שתי שיטות להפקת אנרגיה גרעינית - ביקוע גרעיני והיתוך גרעיני (נדון בפרק הקודם). בכל הכורים לייצור חשמל הקיימים כיום משתמשים בתהליך הביקוע הגרעיני (נציין כי קיימים מספר סוגים של כורים גרעיניים). במסגרת תהליך זה משתמשים ביסודות "כבדים" (כגון: אורניום 235 ואורניום 238).
לשימוש באנרגיה גרעינית יתכנו השפעות סביבתיות שליליות ביותר. בתהליך הביקוע נוצרים תוצרי לוואי, שמשך "חצי חיים" שלהם הוא מיליוני שנים, בצורת פסולת גרעינית אשר הינה בעלת רדיואקטיביות ורעילות גבוהים. למרות ההשפעות הסביבתיות השליליות השימוש באנרגיה גרעינית נחשב "נקי" יותר מאשר השימוש בדלק מאובנים (ראה דיון מורחב בפרק השפעות סביבתיות). בצד ההשפעות השליליות קיימות גם השפעות חיוביות. לאחר סיום המלחמה הקרה ופירוק ברה"מ נחתמו הסכמים המצמצמים את כמות הנשק הגרעיני של הצדדים. חלק מהאורניום הטמון בנשק זה הוסב לשימוש בכורים גרעינים.
החשש מפני הסכנה הטמונה בכורים גרעינים מקורו בשתי תאונות מהותיות שאירעו בהם. התאונה הראשונה אירעה בשנת 1979 בארה"ב באי שלושת המילים (Three Mile Island). בתאונה השתחרר מעט חומר רדיואקטיבי אך לא נהרגו או נפצעו אנשים. כמו כן לא נראו השפעות בריאותיות בעקבותיה. התאונה השניה, אשר נחשבת כאסון הגדול ביותר בתולדות הכורים הגרעיניים, אירעה בשנת 1986 בצ'רנוביל שבאוקראינה (הכור נסגר סופית בסוף שנת 2000). התאונה אירעה כתוצאה של פעולות בלתי אחראיות של מפעילי הכור, אשר הפרו את נוהלי הבטיחות. המכון לאנרגיה גרעינית בארה"ב מציין שבנוסף לפעולות אלו הכור בצ'רנוביל נבנה ברמת בטיחות נמוכה יותר מאשר כורים במערב, שלא הייתה מאפשרת לו לקבל היתר לפעול בארה"ב. התאונה גרמה למותם של בני אדם רבים ולזיהום אזורים נרחבים בבלרוס, אוקראינה וברה"מ. תאונות אלו, בדגש על התאונה בצ'רנוביל, מעיבות על השימוש בכורים גרעינים. בארה"ב הכורים הגרעיניים נחשבים כאחד ממקומות העבודה הבטיחותיים ביותר. בשנת 1999 שיעור התאונות שגרמו להפסד זמן עבודה או מוות היה 0.34 ל-200,000 שעות עבודה בהשוואה ל-3.1 בתעשייה הפרטית.
הפקת חשמל תוך שימוש כורים גרעינים מהווה, כאמור, כחמישית מהפקת חשמל בעולם. ישנן מדינות בהן אנרגיה גרעינית הינה המקור המוביל לחשמל: צרפת 75%, ליטא 73%, בלגיה 57%, בולגריה 47%, הרפובליקה הסלובקית 47%, שבדיה 46%, אוקראינה 44%, קוריאה 42%, הונגריה 38%, יפן 36%, סלובניה 36% ושוויץ 36%. אות הקלון שהוטבע על אנרגיה גרעינית הביא ללחץ גדול על הפוליטיקאים לצמצום השימוש בה. בגרמניה, בה כשליש מהחשמל מקורו באנרגיה גרעינית, הושג לאחרונה הסכם בין מפעילי התחנות וממשלת גרמניה, להשבתת התחנות עד לשנת 2021.
לפריטים נוספים בנושא:מקורות האנרגיה וחלוקתם הגיאוגרפיתקרטל אופ"קצריכת האנרגיה העולמיתמחירי הנפטכלכלה של משאבים מתכליםמקורות אנרגיה בלתי מתכלים ועתידייםאנרגיה גרעינית
השפעות סביבתיות של הפקת אנרגיהמשק האנרגיה בישראל וחיפושי נפט וגז בישראל