|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > אנרגיה > מקורות אנרגיה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
משק האנרגיה בישראל כולל כמה מקורות: דלק גולמי ומוצריו, דלק מוצק, פחם, גז טבעי, חשמל הידרואלקטרי, שמש וחום. המרכיב העיקרי הוא, כמובן הדלק הגולמי, שמשקלו בייצור האנרגיה מסתכם ב- 67%. בפרספקטיבה ארוכת טווח, השימוש באנרגיה, אשר נמדד באלפי שעט"נ (שווה ערך לטון נפט), גדל ביותר מפי 3 משנת 1970 ועד היום. הגידול המשמעותי של צריכת האנרגיה לווה בגידול משמעותי של האוכלוסייה. כמות צריכת האנרגיה לנפש גדלה, בשיעור צנוע יותר של כ- 75%, וצריכת החשמל לנפש בשיעור ניכר - 175%. המגמה בעולם המערבי, עקב המעבר לתעשיות מתקדמות ושיפורים טכנולוגיים, היא התרופפות הקשר בין האנרגיה והתוצר. כך גם בישראל בצד הגידול האבסולוטי בכמות האנרגיה, יחס האנרגיה (שעט"נ למיליון ש"ח תמ"ג), ירד במקצת. משום שכמות הנפט המופקת בישראל מזערית, מדינת ישראל מייבאת את מרבית תצרוכת הנפט שלה. כיום המקור העיקרי ליבוא הוא ממדינות ברה"מ לשעבר, שמשקלן כ- 82% מכלל יבוא הנפט הגולמי. עד לפני מספר שנים התמונה הייתה שונה. בשנת 1995 היבוא ממדינות ברה"מ עמד רק על כ- 4%. שאר היבוא מקורו במדינות הבאות: מצרים כ- 34%, מערב אפריקה ונורווגיה. בישראל שני מתקנים מרכזיים לזיקוק נפט: בתי הזיקוק בחיפה ובתי הזיקוק באשדוד. מתקני הזיקוק הראשונים (בחיפה) הינם "ירושה" מימי המנדט הבריטי. מתקנים אלו הוקמו בשלהי שנות השלושים בכדי לספק דלק ומוצריו, באופן אוטונומי, לבסיסי הצבא הבריטי באגן הים התיכון. החשש העיקרי היה חסימת נתיבי השייט במימי הים התיכון על ידי גרמניה ואיטליה. המתקן השני, באשדוד, הוקם בשנים 1969-1973. תפוקת המפעלים עומדת כיום על כ-13 מיליון טון בשנה. אספקת חשמל בישראל מתבססת בעיקרה על שני תחנות כוח של חברת החשמל: המתקן בחדרה ("אורות רבין") והמתקן באשקלון ("רוטנברג"). מתקני חשמל אלו פועלים בעיקר על פחם, שמסופק על ידי החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ. חברת החשמל והחברות הפרטיות הפיקו בשנת 1998 כ-38 מיליוני קוט"ש. 90% מן האספקה מתחלקים באופן (די) שווה בין המגזרים התעשייתי, המסחרי והביתי. שאר אספקת החשמל מיועדת לחקלאות ולשאיבת מים ולקידוחים. סך ייצור החשמל גדל משנת 1970 פי 5.5. מדינת ישראל הינה הבעלים הן של מתקני הזיקוק והן של חברת החשמל. בנוגע לעתיד, המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה פרסם באוגוסט 1998 את תחזית הביקוש למוצרי נפט לשנים 2000-2010. על פי תחזית זו צריכת מוצרי הדלק תגדל בשנים אלו בכ- 30%, כאשר צריכת הבנזין תגדל בשיעור מואץ של כ- 70%. המכון מציין שללא יבוא גז טבעי לישראל ובהנחה שכושר הייצור של בתי הזיקוק יישאר ללא שינוי, צפוי גידול ביבוא מוצרי נפט לישראל. פרופ' דן זסלבסקי מחזיק בדעה שונה, לפיה ניתן לחסוך יותר מ- 20% מצריכת הדלק להפקת חשמל במשק ע"י הפקת אנרגיה מרוח, פסולת ושמש. הוא מצביע על "ארובות שרב" כפתרון מידי (טווח של כ-3 שנים) בנוסף לטכנולוגיות "מגדל שמש" ו"מראות פרבוליות". נוסף לחסכון בדלק, שימוש בטכנולוגיות אלו ימנע פגיעה בסביבה ויענה על הדרישה לקיצוץ פליטת גזי החממה.
המוטיבציה לחיפושי נפט וגז בישראל נסמכת במידה רבה על הסביבה הגיאוגרפית שלה. במדינות ערב השכנות, להוציא לבנון, נמצא ומופק נפט. .חיפושי נפט בישראל החלו כבר בתחילת המאה. בשנות העשרים נעשו סקרים פלאונטולוגיים* הן מטעם ההסתדרות הציונית והן מטעם חברת הנפט הטורקית. בימי המנדט הבריטי קיבלה חברת בת של חברת הנפט העירקית זיכיון לחיפוש נפט במרבית ארץ ישראל. החברה ביצעה כמה קידוחי ניסיון באזור "חלץ". בשנות הארבעים הוענקו זיכיונות נוספים לחברה ירדנית ולחברות בריטיות. לאחר פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948 הופסקו הקדוחים. לאחר קום המדינה, וחקיקת חוק הנפט, הוקמו מספר חברות לחיפושי נפט שהחלו בקידוחים בשנת 1953. חברות אלו נעזרו בשני מוסדות ממשלתיים: 1. המכון הגיאופיסי, אשר מבצע סקרים מגנטומטריים וסייסמיים. 2. המכון הגיאולוגי, אשר מספק שירותי מעבדה. נפט נמצא לראשונה, בישראל, בקידוח "חלץ" (דרומית לאשקלון) בשנת 1955. בשנת 1957 נמצא נפט גם בקידוחים "ברור" ו"כוכב" הממוקמים דרומית וצפונית מקידוח "חלץ" בהתאמה. יש הטוענים ששלושת קידוחים אלו שייכים למעשה למאגר משותף. מעל ל-400 קידוחים נוספים נעשו במרוצת השנים ורובם התגלו כיבשים או כלא כדאיים מבחינה כלכלית, להוציא קידוח "חלץ-כוכב". הקידוח הימי הראשון ("בראבו") בוצע בשנת 1970 על ידי חברת "בלקו", מדרום לאשדוד. גם בקידוח זה לא נמצא נפט. לאחר מלחמת יום כיפור (1973) החלו חיפושי נפט במדבר סיני, בו נתגלה שדה הנפט "עלמה" ושדה הגז "שדות". תפוקת הנפט הממוצעת, בישראל, בחמש השנים האחרונות עמדה על כ-5,000 טון והיא מהווה פחות מפרומיל מצריכת הנפט בישראל. בשנת 1970 התפוקה הייתה גדולה באופן משמעותי כ-80 אלף טון, והיוותה כ- 1.3% מיבוא הנפט. כיום ישנן מספר חברות להן זיכיון לקידוחי נפט בישראל, אותן הן מתעדות לנצל. נציין שד"ר יחזקאל דרוקמן (הממונה על עניני הנפט במשרד התשתיות) סבור שישנן בישראל מספר מטרות הראויות לקדיחה, בין השאר באזור ים המלח. שדות גז "קטנים" התגלו בישראל בשנים 1958-1961, בדרום מדבר יהודה ("זוהר", "כיבוד" ו"הר-קנאים"). במרוצת השנים נרשמה ירידה חדה בתפוקת הגז הטבעי משיא של כ-142 אלפי טון בשנת 1980 לכ-8.4 אלף טון בשנת 1999. בשנתיים האחרונות נחשפו מול חופי ישראל שדות גז גדולים. עתודות הגז שנמצאו מול חופי ישראל מוערכות על ידי משרד התשתיות בכ-45 מיליארד ממ"ק. לפריטים נוספים בנושא: מקורות האנרגיה וחלוקתם הגיאוגרפית קרטל אופ"ק צריכת האנרגיה העולמית מחירי הנפט כלכלה של משאבים מתכלים מקורות אנרגיה בלתי מתכלים ועתידיים אנרגיה גרעינית השפעות סביבתיות של הפקת אנרגיה משק האנרגיה בישראל וחיפושי נפט וגז בישראל אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |