ניסוי לימודי לגידול מוצקים בנוזל, שתוכנן בישראל, ישוגר לחלל בשנת 2001 ויבוצע שם על ידי האסטרונאוט הישראלי אילן רמון.
 |
שותפים לקידום לימודי החלל |
פרוייקט חדש, לקידום לימודי החלל בקרב בני הנוער, החל לפעול בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. משתפים בו פעולה: משרד החינוך, באמצעות ד"ר חנה ויניק. הטכניון, באמצעות הפרופסורים יגאל קומם ומשה גלמן. סוכנות החלל הישראלית באמצעות ד"ר אבי הר אבן ונציגי SPACEHAB מארצות הברית.
ישראל תיטול חלק פעיל בפרוייקט שיגורה המיועד של מעבורת חלל ניסויית בשנת 2001, כשאחד מצוות המעבורת יהיה אל"מ אילן רמון, איש חיל האוויר הישראלי, אשר עבר אימונים מיוחדים לקראת הטיסה.
'הגן הכימי' - על כדור הארץ הצמיחה כלפי מעלה. צלם: סומי אלון.
|
לאן הם יגדלו בחלל |
חלקה של ישראל בטיסה זו הוא גם ביצוע ניסוי מדעי שתוכנן על ידי מדעני אוניברסיטת ת"א (MEIDEX). ועוד בנוסף, יבוצע גם ניסוי לימודי בשם "גן כימי", שמחקרו תוכנן על ידי צוות קריית החינוך אורט מוצקין בראשות ד"ר אמירה בירנבאום. הניסוי, שיופעל בחלל על ידי האסטרונאוט הישראלי, יחקור את אופן הגידול הכימי של מוצקים בנוזל "מי-זכוכית". שני חומרים נבחרו לניסוי: הראשון, תרכובת של קובלט שצבעה ההתחלי אדום, ולאחר שהיה במי-זכוכית, משתנה לכחול. השני, תרכובת סידן בצבע לבן שאינו משתנה במהלך הפעילות הכימית. שני החומרים, מיד לאחר שהוטלו לתוך הנוזל, מתחילים "להצמיח" מעין ענפים, דמויי חוטי-צמר, כלפי מעלה. כך הם נוהגים על פני כדור הארץ בתנאי כבידה. מה יקרה בחלל?
|
מה קורה שם בשונה מפה? |
ניסוי זה שעדיין לא בוצע בחלל, יספק מידע לגבי אופן ה"גידול" של התרכובות בסביבה של כבידה זעירה. עורכי הניסוי מבקשים לדעת, מה הכוח המניע לגידול ומה כיוון הצמיחה? השערתם היא כי בחלל יתפתחו המוצקים לכל הכיוונים. אולי בדומה לערמת ספגטי ואולי בדומה לכדור דמוי אלמוג קיפודי. בעת עריכת הניסוי בחלל, יצולם התהליך במצלמת וידאו אשר תעקוב אחריו. לא במקרה נבחרו החומרים, סידן וקובלט, צבעי הכחול-לבן של הצמיחה יסמלו את צבעי הדגל ואת שותפותה של ישראל בתוכניות חקר החלל של הקהילה המדעית בעולם.
|
נוער החלל |
התלמידים המשתתפים בתוכנית החלל נמנים עם כיתות ח' של קריית החינוך העירונית "אורט - קרית מוצקין.. הקבוצה מונה 35 נערים ונערות אשר נבחרו מבין למעלה מארבע מאות תלמידים, לאחר שעמדו בבחינות קפדניות של ידע כללי, הגיון וכישורי חשיבה מדעיים. בוודאי שהיו מועמדים מתאימים נוספים, אומרת מנהלת הקריה, נילי אלדר, אולם היינו מחויבים למספר מועמדים מוכתב.
חברי הקבוצה לומדים מדע 8 שעות שבועיות. בנוסף הם מקדישים מזמנם הפנוי בחיפוש אחר ידע נוסף ובהשקעה בפרוייקט. כולם מעידים שההשתתפות בפרוייקט הגבירה בם את ההתעניינות בלימודי המדעים ובחקר החלל. לא כולם על טיסה אישית לחלל, אולם מרביתם מתכוונים לעסוק בתחום מדעי כלשהו.
מנואל, למשל, מוכן להסתפק באסטרונומיה אם לא יוכל להיות אסטרונאוט. ענבר מתעניינת בחקר תופעות טבע בחלל, כמו למשל, הולדתם ומותם של כוכבים. פאבל רוצה לדעת על היקום, גבולותיו והנמצא בו. אהובה מתעניינת בתחום התכנון של טיסות החלל, ודורון הודה שהחל להתעניין בנושא עם תחילת הפעילות, אולם, כשיהיה גדול - הוא רוצה להיות רופא.
