בחממה הטכנולוגית שבפארק התעשייה רותם

בחממות הטכנולוגיות שבנגב לא גדלים מלונים של חורף ולא מלבלבים ורדים מיוחדים. בחממות האלה צומחים רעיונות חדשים. צוותי חוקרים יושבים סביב מחשבים ומכשירים שונים ומשונים, ומנסים להפוך רעיונות למוצרים מסחריים.

26 חממות טכנולוגיות פועלות כיום בישראל, 6 מהן בנגב. ביקרנו בחממה הנמצאת בפארק התעשייה רותם, סמוך לדימונה ולקריה למחקר גרעיני (קמ"ג). נפגשנו עם מנהל החממה, צור דת, ושאלנו אותו על החממה ועל הרעיון העומד מאחוריה.

מהן החממות ליזמות טכנולוגית?

החממות, כשמן כן הן: מקום מוגן המאפשר ליזמים מתחילים לפתח את רעיונותיהם הטכנולוגיים החדשניים, ולהפוך אותם למוצרים מסחריים.
מאחר שיישום רעיונות מצריך השקעה כספית ולא לכל יזם מתחיל יש שאפשרות לסכן את כספו או לגייס משקיעים – החליטה הממשלה לממן בכספה את השלב הראשון בפיתוח הרעיון. משרד המסחר והתעשייה מעניק כיום תקציב של 350 אלף דולרים לפיתוח רעיון במסגרת חממה טכנולוגית במשך שנתיים. 85% מתקציב זה הוא מענק, ואת 15% הנוספים חייב בעל הרעיון, היזם, לגייס בעצמו ממקורות פרטיים. הממשלה מקווה שבעזרת התקציב הזה יוכל היזם לבנות אב-טיפוס ראשוני למוצר שלו, ובהמשך, כאשר יעזוב את החממה, תהיה לו אפשרות להתפתח, לגייס משקיעים נוספים ולהפוך לחברה שמייצאת מוצר חדשני לשווקים בין-לאומיים.
באמצעות התקציב, החממה מספקת ליזמים מקום, משאבים כספיים לקניית ציוד, ייעוץ בבניית עסק, תמיכה מדעית, וגם עוזרת להם להתמצא בסבך הבירוקרטיה הישראלית.

איך התחיל הפרוייקט?

פרוייקט החממות הטכנולוגיות התחיל בשנת 1991, כאשר בבת אחת הגיעו לארץ ממדינות חבר העמים עולים רבים בעלי רקע טכנולוגי ואקדמי. הממשלה הייתה מעוניינת לפתור את בעיית האבטלה בקרב העולים ולנצל את הידע הטכנולוגי שלהם, ומשרד המסחר והתעשייה החליט שכדאי לו להשקיע כסף בפרוייקט כזה. בשנים הראשונות המטרה העיקרית הייתה לספק תעסוקה לעולים, אך כיום בולטת בעיקר המטרה הכלכלית – לעזור ליזם ולצוות החוקרים לפתח מוצר מסחרי.

נניח שלמישהו יש רעיון מסוים, והוא מבקש להיעזר בחממה טכנולוגית כדי ליישם אותו. איזה תהליך הוא צריך לעבור?

התהליך כולל כמה שלבים. תחילה היזם ממלא שאלון שבו הוא מתאר את הרעיון שלו, וצוות החממה מנסה להעריך אם יש בו חדשנות מדעית, אם היזם רציני ומכיר את התחום, ואם קיים סיכוי שהרעיון "יעבוד". אם ההתרשמות חיובית:
- מוודאים שמדובר ברעיון למוצר שיפתור בעיה אמיתית.
- בודקים אם אפשר לבצע את הרעיון מבחינה טכנולוגית.
- בודקים אם היקף ההוצאות והזמן הנדרש לפיתוח ראשוני מתאימים לחממה, המסוגלת לממן למפעל כ- 4 עובדים למשך כשנתיים.

אם הרעיון עומד בכל הבדיקות, צוות החממה מעביר אותו לאישור גופים שונים, ביניהם משרד המסחר והתעשייה.
בשעה טובה, הפרוייקט התקבל – ועתה מקימים את החברה. השאיפה היא שבתום שנתיים המוצר יהיה מגובש ומפותח דיו כדי שיהיה אפשר למצוא לו משקיעים.

מה היתרון במיקומה של חממה טכנולוגית דווקא בנגב?

הקירבה של החממה לקמ"ג מהווה יתרון חשוב, כי מדענים מהקריה המדעית מסייעים בפיתוח הפרוייקטים ועוזרים בהערכת הסיכויים של רעיונות חדשים.
הסיוע הכספי שהממשלה מעניקה למינהלת החממה בנגב גדול מן הסיוע שהיא נותרת במקומות אחרים. וככל שהסיוע גדול יותר, לפרוייקטים יש סיכוי רב יותר להצליח. המרחק והניתוק הם חסרונות מוכרים, אבל יש להם גם יתרונות: הבידוד, השקט והמרחבים, מאפשרים לצוות להתמקד במשימת פיתוח המוצר.
יתרון גדול נוסף הוא שהחממה נמצאת בפארק התעשייה רותם ונהנית משירותים שונים שהפארק מספק לתעשיות בתחומו. כך למשל הפארק תומך בגיוס ובהכשרת עובדים, בפתרונות דיור איכותיים לעובדים, בתשתיות חשמל, טלפון, תקשורת מחשבים, ועוד ועוד. אנחנו מעודדים חברות להישאר בתחום הפארק. החממה שלנו רואה את הייעוד שלה לא רק בהצלחתו של פרוייקט מסוים, אלא גם בחיזוק ובפיתוח אזור הנגב. לכן חשוב לנו שפרוייקט מצליח יישאר בתחום הפארק.
כיום יש בפארק רותם שלוש חברות שהחלו דרכן בחממה, אבל לא תמיד אנחנו מצליחים להשאיר כאן פרוייקטים. ישנם רעיונות ש"מתבשלים" בנגב ומקבלים את כל הסיוע הדרוש, ואחר כך עוברים לאזור המרכז.

ספר לנו על הפרוייקטים שצמחו בחממה...

עד היום התחילו את דרכם בחממה שלנו כ- 30 פרוייקטים, ו- 20 מהם השלימו בחממה שנתיים. 10 מתוכם הצליחו להמשיך ולגייס השקעות, ו- 10 נכשלו. שניים מאלה שהצליחו הם מפעלים המייצרים תוצרת ומייצאים אותה לחו"ל, וזוהי הצלחה גדולה.
אחד המפעלים האלה הוא חברת מיקרו-תג, שהוקמה בידי חמישה יזמים בעלי תואר שלישי, עולים מרוסיה. זוהי חברה שעוסקת בייצור מיתקן מהפכני לגילוי זיופים במיגוון רחב של מוצרים: שטרות כסף, כרטיסי אשראי, נעלי ספורט, בגדים, מסמכים שונים ועוד. החברה הזאת שהתה שנתיים בחממה בפארק רותם, ונשארה בתחומי הפארק.
כיום עובדים בחממה שלנו 30 אנשים, ובחברות "בוגרות החממה" כ- 45 אנשים. מחצית העובדים בחממות הם עולים חדשים, ומחציתם ותיקים. מרבית העובדים בצוותי הפיתוח מתגוררים בבאר שבע, בדימונה, בירוחם ובערד.

פרוייקט החממות הוא פרוייקט מצליח, לדעתך?

אפשר בהחלט לומר שעד כה פרוייקט החממות הצליח ויש לו הישגים מבחינה כלכלית: יש חברות שהצליחו ליישום רעיון ולהקים מפעל, וכיום הן עוסקות בייצוא. נכון, הממשלה השקיעה בהן כסף רב, אך ההשקעה הביאה לצמיחה. המפעל מעסיק עובדים, משלם מסים, ובהחלט מכניס למדינה מטבע זר. ואם המפעל גם נשאר בנגב, תועלתו רבה לא רק למדינה אלא גם להמשך קידומו של האזור.