|
![]() |
![]() ![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
הסדרי נגישות
![]() |
![]() |
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עונות, חגים וימי זיכרון > תשעה באב |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשעה באב – יום ט בחודש אב - הוא יום צום ואבל לאומי לזכר חורבן בית המקדש וירושלים. תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום זיכרון לחורבן הכפול - לחורבן בית המקדש הראשון ולחורבן בית המקדש השני.הבית הראשון נחרב ונשרף בידי נבוכנאצר מלך בבל בחודש אב בשנת 586 לפני הספירה. והבית השני נחרב והועלה באש בידי המצביא הרומאי טיטוס בחודש אב בשנת 70 לספירה.לפי המסורת, תשעה באב הוא יום אבל על החורבן הלאומי, הכולל את האסונות השונים שקרו לעם ישראל מאז חורבן הבית השני ועד לשואה.
המושג "חורבן הבית" מתכוון לחורבנו של בית המקדש, שהיה בשעתו המקום החשוב והקדוש ביותר בישראל. כאמור, בית המקדש הראשון נחרב ונשרף בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה; ובית המקדש השני - בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. *בסוף המאה ה- 19 החלו העליות של החלוצים לארץ ישראל, עם העלייה הראשונה (1882 - 1903). בסוף המאה ה- 19 – בשנת תרנ"ז - 1897 - גם נוסד הקונגרס הציוני ביוזמתו של בנימין זאב הרצל (ראה נושאים קודמים לחודש אלול).
חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים במרד הגדול ברומאים (66-73 לספירה) מסמלים את אבדן העצמאות הלאומית של עם ישראל בארצו ואת ראשיתה של הגלות הארוכה. יום תשעה באב, שבו העלו הרומאים באש את בית המקדש, נקבע כיום אבל וזיכרון לחורבן. על-פי: משה דוד הר, "מחורבן הבית עד מרד בן כוסבה", בתוך: מנחם שטרן (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל - שלטון רומי, מהדורת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, בית הוצאה כתר ויד יצחק בן צבי, חלק ב עמ' 283-301.
לפי המסורת, חורבן הבית השני וירושלים בידי הרומאים היה תוצאה של שנאת חינם -שנאה ללא סיבה בין היהודים לבין עצמם. הנה קטע מתוך אחת מאגדות החורבן המספרת על שנאת חינם ערב חורבן הבית השני וירושלים: מעשה באיש אחד שאהובו היה קמצא, ושונאו – בר קמצא. עשה אותו האיש סעודת שמחה, ואמר למשרתו: לך ותביא לי את קמצא. הלך המשרת והביא לו את בר קמצא. בא בעל הסעודה וראה את בר קמצא בין אורחיו. אמר לו: הרי אתה שונא לי. מה אתה מחפש פה? קום וצא. אמר בר קמצא: הואיל ובאתי – עזוב אותי, ואני אשלם לך על כל מה שאכלתי ושתיתי. אמר האיש: לא! אמר בר קמצא: אשלם לך את מחצית הסכום שעלתה לך הסעודה כולה. אמר האיש: לא! אמר בר קמצא: אשלם לך את סכום הסעודה כולה. אמר האיש: לא! תפס האיש את בר קמצא בידו, הקים אותו והוציאו. אמר בר קמצא: הואיל וישבו בסעודה חכמים, ולא מחו על מה שעשה לי האיש – כנראה שהדבר מקובל גם עליהם. אלך ואלשין עליהם לפני המלך, הקיסר הרומאי. הלך בר קמצא לקיסר ואמר לו: מרדו בך היהודים…. על-פי התלמוד הבבלי מסכת גיטין דף נה עמ' ב – דף נו עמ' א והסוף - בספר האגדה של ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, עמ' קמג.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
123 |