|
![]() |
![]() ![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
הסדרי נגישות
![]() |
![]() |
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ישעיה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בספר ישעיהו יש 1291 פסוקים. מספר זה רשום בהערת המסורה הבאה בסוף הספר, בכתבי-היד הקדומים ובדפוסים מדויקים, וחציו (כלומר: הפסוק השש מאות ארבעים וששה) 'כי אם שם אדיר ה' לנו' (יש' לג כא). וכן רשום שם בהערות המסורה"(1) המסורה חילקה את ספר ישעיהו לעשרים ושישה סדרים(2). וכבר נתבאר במבוא 'דעת מקרא' לאיוב, שחלוקת הסדרים לא נתכוונה לחלוקה לפי העניין, אלא לחלוקה טכנית בלבד(3) החלוקה לשישים ושישה פרקים קולעת לעניין פעמים הרבה. ואולם יש שהיא שרירותית וללא יסוד (השווה תחילת פרק ט, תחילת פרק גג, תחילת פרק סד). המפרשים הקדמונים לא התעסקו הרבה בבעיות של חלוקת הספר. בדברי הקדמונים נרמזת חלוקת הספר לשני חלקים גדולים,והחלק השני (הפרקים מ-סו) מכונה בדברי הרמב"ם בסיום ספר 'אהבה': 'נחמות ישעיהו',וממנו נלקחו שבע הפטרות הנחמה לשבע השבתות שכין תשעה באב לראש השנה (ועי'בפירוש שבראש פרק מ). ואף רש"י, הראב"ע ור"י אבן כספי ציינו חלוקה זו איש איש לפי דרכו(4). המפרשים החדשים חילקו את הספר בדרכים שונות. וזאת החלוקה העולה מתוך פירושנו לספר: החלק הראשון רובו נבואות, המכוונות לימי ארבעת המלכים הנזכרים בראש הספר 'עזיהו,יותם, אחז, יחזקיהו' (א-לט), ובו ארבע חטיבות: חטיבה ראשונה (א-יב) - תוכחות ונחמות ליהודה ולאפרים, ובה חמש פרשיות. חטיבה שנייה - קובץ ה'משאות' וחזיונות נספחים אליו (פרקים יג-כז). המשא הראשון : משא כבל (יג א - יד כז). המשא השני : משא פלשת (יד כח-לב). המשא השלישי : משא מואב (פרקים טו-טז). המשא הרביעי: משא דמשק והנבואות הנספחות אליו (פרקים יז-יח). המשא החמישי : משא מצרים והנבואה הנספחת אליה (פרקים יט-כ). המשא השישי : משא מדבר ים (כא א-י). המשא השביעי: משא דומה (כא יא-יכ). המשא השמיני: משא בערב (כא יג-יז). המשא התשיעי: משא גיא חזיון והתוכחה לשבנא הנספחת אל המשא (פרק כב). המשא העשירי: משא צור (פרק כג). וכעין נספח לקובץ המשאות באה פרשה של חזיונות חורבן ותשועה משולבים בתפילות ובשירות הודיה (פרקים כד-כז). חטיבה שלישית - קריאות 'הוי' ונבואות נספחות (פרקים כח-לה). קריאת 'הוי' ראשונה: 'הוי עטרת גאות שכורי אפרים' - תוכחה למסרבים לשמוע לדברי הנבואה (פרק כח). קריאת 'הוי' שנייה : מצור ירושלים והבטחת ההצלה, מחוברת אל תוכחה ליראים את ה' 'מצות אנשים מלמדה' (כט א-יד). קריאת 'הוי' שלישית: תוכחה לעוברים עברות בסתר (כט סו-כד). קריאת 'הוי' רביעית: אשור יפול בגבורת ה', ולא בסיוע מצרים (פרק ל). קריאת 'הוי' חמישית: הבוטחים במצרים יפלו, ירושלים תינצל מידי אשור, ותווסד מלכות של צדק, שפע וברכה (פרקים לא-לב). קריאת 'הוי' שישית: מפלת האויבים ותשועת ירושלים (פרק לג). נספח לקריאות 'הוי' : נבואות על חורכן אדום (לד) ועל תשועת ישראל (לה). חטיבה רביעית - ישעיהו וחזקיהו (פרקים לו-לז) - ובה שלוש פרשיות. החלק השני 'נחמות ישעיהו' - רובו נבואות נחמה על הגאולה מבבל ועל הגאולה העתידה (מ-סו), ובו שתי חטיבות. חטיבה ראשונה: דיבורי נחמה על לב ירושלים (מ א - גה ה). בפתיחת החטיבה - ארבעה קולות נחמה (מ א-יא), ואחריהם שבע פרשיות : פרשה ראשונה : ה', בורא העולם, יעזור בכוחו הגדול לישראל (מ יב - מא כ). פרשה שנייה : ה' לבדו הוא בורא העולם, והוא אלהי ישראל וגואלו (מא כא - מג י). פרשה שלישית: נבואות על חורבן בבל ותשועת ישראל על-ידי כורש (מג יא - מט יג). פרשה רביעית: נבואות על קיבוץ גלויות ובניין ציון (מט יד - נא יא). פרשה שישית: עבד ה', ייסוריו והצלחתו (נב יג - גג יב). פרשה שביעית : נבואות נחמת עולם לישראל (נד א - נה ה). חטיבה שניה - ייעודי נחמה, משולבים בהטפה לתשובה ולשמירת מצוות ה' (נה ו עד סוף הספר). בחטיבה זו שתי מגילות ובכל מגילה ארבע פרשיות. המגילה הראשונה - תוכחה על עוונות וקריאה לתשובה והבטחת נחמה (נה ו - נט כא). פרשה ראשונה : קריאה לתשובה ודברי נחמה לישראל ולבני הנכר הנלווים עליהם (נה ו - נו ח). פרשה שנייה: תוכחה עזה לכת של עובדי עבודה זרה (נו ט - גז יג). פרשה שלישית: הטפה על התשובה והצום (נז יד - נח יד). פרשה רביעית : תוכחה ווידוי והבטחת הגאולה (נט א-כא). מגילה שניה - רוב הטובה העתידה באחרית הימים (פרקים ס-סו). פרשה ראשונה : תפארת ירושלים (פרק ס). פרשה שנייה : בשורת הישועה והגאולה לישראל והנקם מאויביהם (סא א –סג ו). פרשה שלישית: תחינה על ימי החורבן (סג ז - סד יא). פרשה רביעית: חתימת הספר (פרקים סה-סו). מן הרשימה הערוכה לעיל אפשר להיווכח, שספר ישעיהו ערוך על פי תכנית כוללת, והפרשות סמוכות זו לזו בכוונה תחילה. ויש עוד לשים לב, שאף על פי ש'אין מוקדם ומאוחר בתורה', ושלא נסדרו הנבואות לפי סדר הזמנים של אמירתן או של התקופות שהן מכוונות אליהן - הרי בקווים כלליים הספר ערוך לפי סדר הדורות: 'בשנת-מות המלך עזיהו' (פרק ו), בימי אחד (פרק ז), חזקיהו (פרקים לו-לט). כורש (מד-מה), וסיום הספר רומז לאחרית הימים. ועוד יש לציין, שיש פרשיות סמוכות זו לזו, והן מקושרות בביטויים דומים, כמו 'מה-לך אפוא' (כב א) - 'מה-לך פה' (כב טז) : 'ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך' (כב יח) - 'להקל כל-נכבדי ארץ' (כג ט) : 'קחי כנור היטיבי נגן הרבי-שיר' (כג טז) - 'שבת משוש כנור, בשיר לא ישתו יין' (כד ח-ט). ובפירוש השתדלנו להעיר על הרבה כיוצא באלו. ועוד יש לציין, כי החטיבות מסיימות בפסוקי נחמה והבטחה טובה : 'צהלי ורני יושבת ציון כי-גדול בקרבך קדוש ישראל' (יב ו). 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלם' (כז יג), 'ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על-ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה' (לה י), 'כי יהיה שלום ואמת בימי' (לט ח). 'ולקדוש ישראל כי פארך' (נה ה). מגילה הראשונה של החטיבה הראשונה שב'נחמות ישעיהו' מסתיימת 'ובא לציון גואל' וגו', 'ואני זאת בריתי אתם' וגו', 'אמר ה' מעתה ועד-עולם' (נט כ-כא). על סיום הספר כולו 'והיו דראון לכל-בשר' - עי' ב'דעת מקרא' שם. וכן עי' ב"דעת מקרא' בסיכום של הפרשה האחרונה, שהפרשה החותמת את ספר ישעיהו ערוכה כנגד הפרשה הפותחת את הספר, ונמצא, שהספר כולו נתון במסגרת של 'חתימה מעין הפתיחה'. הערות: עוד בנושא:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
123 |