המשנה היא אסופה של דברי הלכה (דיון בחוקים בדינים ובמצוות) - ודברי אגדה ומוסר.

מידע זה עבר בתחילה בעל פה אבל כאשר התרבו מאוד דברי התורה שבעל-פה, והיה חשש שישכחו אותם - החלו להעלות אותם על הכתב. חלקים מן המשנה נערכו כנראה במהלך המאה ה-2 לספירה. העריכה הסופית של המשנה נעשתה בידי רבי יהודה הנשיא (המכוּנה גם ‘רבי’ ו’רבינו הקדוש’), שפעל בסוף המאה ה-2 ובתחילת המאה ה-3 לספירה. במשנה שישה ‘סדרים’, חלקים: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים וטהרות. כל סדר, כל חלק, מחולק למסכתות; כל מסכת מחולקת לפרקים, כל פרק - לסעיפים, וכל סעיף נקרא ‘משנה’.