פרטים ביוגראפיים רבים ביחס נותרו בספר המוקדש לנבואותיו ולחייו של ירמיהו, שמילא שליחותו בתקופה הקריטית ורבת התהפוכות של סוף ימי בית ראשון. ירמיהו חזה מבשרו את הידרדרותה של יהודה, את חורבנה ואת הגלות, עליהם ניבא תקופה ממושכת.
ירמיהו היה בן למשפחת כוהנים מצאצאי בית עלי, שגלתה לענתות בימי שלמה. הוא החל לנבא בשנה הי"ג למלכות יאשיהו (יר' א: ב). חייו היו רצופים התלבטות אישית שמקורה בעמדתו הפוליטית ובמהות שליחותו הנבואית אשר נגדו לעתים קרובות את התפיסות המקובלות בקרב חוגי השלטון. עם זאת, מצא אוזן קשבת בין המתנגדים למדיניותה הרשמית של יהודה.
ירמיה היה עד ל'רפורמה' הדתית-הלאומית של יאשיהו, ואף יש סבורים כי היה ממניחי היסוד האידיאולוגי שלה (יא: ד-ו). אין ספק כי הלכי הרוח שהשפיעו על סופרים וחכמים ועל חצר יאשיהו הקרינו גם על ירמיהו האיש אף שלימים נמצא שולל את יעילותה כאמצעי לתיקון ולשיפור העם, ודומה כי נתאכזב מתוצאותיה (ו: טז-כא; ח: ב ואילך, ועוד).
בנבואותיו נקרע בין הצורך לנבא חורבן לבין אהבת העם, אך נשאר נאמן לשליחותו כפי שהבינה, גם כאשר פנה במרי לבו אל אלוהי ישראל והוכיחו על אי קיום בריתו עם ישראל. עמדתו הנחרצת גררה אחריה סבל אישי רב (יר' טז: יז-יח; יח: יח-כג ועוד). מצבו של ירמיהו הורע בימי יהויקים עמו התנגש לא אחת על רקע פוליטי ומוסרי, ואף עמד למשפט בשל כך (יר' כו: ז ואילך). בהיותו עד לשינויים באורינטציה הפוליטית של יהודה ראה ירמהו בחזונו כי קרב היום בו תחריב בבל את יהודה. ואכן, עלייתה של בבל הוכיחה את נכונות תפיסתו (ו: טו-יז; יט ועוד). כשסטתה יהודה מנאמנותה לבבל התמיד בעמדתו ונרדף בשל כך (כ: ג ואילך). בימי יהויקים הועלו נבואותיו על הכתב על-ידי מזכירו וידידו ברוך בן נריה והוקראו בפומבי, ועד למלך הגיעו. מגילת הנבואות הועלתה באש על-ידי המלך, שחשש מפני השפעת הדברים על חצרו ועל האוכלוסיה (לו).
עמדותיו הפוליטיות של ירמיהו זכו לאימות עם גלות יהויכין. אף-על-פי-כן לא נטר הנביא איבה, וקונן על המלך הגולה (יד: יז-יח; כב: כ ואילך, ועוד). הוא התנגד גם לתוכניות המרד שצדקיהו היה שותף להן והתקומם נגד 'נביאי השקר', שהכריזו על נצחון קרוב על בבל (כח). ירמיהו הטיף לכניעה לבבל למען הצלת יהודה ונגד המעוררים תקוות שוא. לשם כך שיגר אגרת לאנשי הגולה, ובה עודדם לשבת במקומותיהם ולחכות עד בוא הגאולה (כט: א-יד).
עם פרוץ המרד ביהודה ניסה הנביא לשכנע ללא הצלחה את החוגים השליטים כי הסיוע המצרי המיוחל לא ישנה את התוצאות הבלתי-נמנעות שיובילו לחורבן הארץ. מאחר והאשימוהו כי יש בדעתו למסור עצמו לבבלים נאסר בכלא. כאשר הועבר למקום נוח יותר, יזם את הקנייה הסמלית של השדה בענתות בכסף מלא (לב), ואף החל לנבא על גאולה (לג).
עם נפילת יהודה העדיף לגלות עם אחיו, אך הבבלים שנטו לו חסד שחררוהו משיירת הגולים, ומסרוהו לגדליהו בן אחיקם, השר היהודי במצפה. אחר רצח גדליהו (מא) נלקח ירמיהו על-ידי הקושרים והורד מצרימה (מב-מג). שם המשיך זמן מה בפעילותו הנבואית ממנה שרדו קטעים אחדים (מג: ח-יג; מד; יג-כו).
