הַמַּדְחוֹם הראשון הומצא כבר בשנת 1593 על ידי גָלִילֵיאוֹ גָלִילֵי. המַּדְחוֹם שלו היה עשוי מכלי זכוכית שבתוכו מים. המים נעו מעלה ומטה על פי שִׁנּוּיֵי הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה.
המַּדְחוֹם הָאָטוּם הומצא בשנת 1641 על ידי הַדוכָּס הַגָּדוֹל פֶרְדִינָנְד הַשֵּׁנִי. הוא השתמש בְּמַבְחֵנַת זְכוּכִית שהכילה אַלְכּוֹהוֹל. האלכוהול מגיע לנקודת קִפָּאוֹן נמוכה בהרבה מזו של המים (115- מעלות צֶלְזְיוּס). פֶרְדִינָנְד הַשֵּׁנִי אָטַם את המבחנה כדי לְנַטְרֵל אֶת הַשַּׁפַּעַת לַחַץ הָאֲוִיר.
מאוחר יותר, החליפה הַכַּסְפִּית אֶת הָאַלְכּוֹהוֹל ובשנת 1714 הוסיף פִיסִיקַאי גֶּרְמָנִי בשם דָנִיאֶל גַּבְרִיאֵל פָרֶנְהַיְט חומר כימי נוסף שמנע מֵהַכַּסְפִּית מלהידבק לדפנות המבחנה.
