עמוד הבית > מדעי החברה > חינוך
על מה : כתב עת לקידום מעמד האישה


תקציר
ענישה גופנית למטרות חינוכיות אסורה על אנשי החינוך ואסורה על ההורים. ילדים זכאים להגנה על גופם גם מפני מי שמתיימר לחנך אותם, הורים כמורים.



"להורים אסור להכות ילדים למטרות חינוך"
מחברת: שושי כהן


בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט העליון כי להורים אסור להכות את ילדיהם ל"מטרות חינוך". מותר להורה להפעיל כוח במסגרת מה שקרוי "הגנת הצורך", כלומר רק אם נשקפת סכנה לגופו של הילד. בכך אנו מצטרפים למדינות נאורות, כמו סקנדינביה, שוודיה, דנמרק, נורווגיה ואוסטריה, שקבעו בחוק שלילת ענישה גופנית לצורכי חינוך.

בפסק הדין נדחה ברוב דעות ערעורה של אם לבית המשפט העליון על הרשעתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בהתעללות בשני ילדיה, בני חמש ושבע. השופטת המחוזית סביונה רוטלוי קבעה כי האם נהגה להכות את הילדים בישבניהם ולסטור על פניהם. פעם אחת הכתה את הבת בשואב אבק, ופעם אחרת הלמה בפניו של בנה באגרוף ושברה אחת משיניו. על האם נגזרו עונשים של שנה מאסר על תנאי והעמדה בפיקוח של קצינת מבחן במשך חצי שנה. האם ערערה לבית המשפט העליון על הרשעתה ועל חומרת עונשה. עיקר המחלוקת בין השופטים היה בשאלה אם אפשר להרשיע את האם בהתעללות.

השופטת בייניש כתבה בפסק הדין כי "התעללות מתאפיינת בדרך כלל בסדרה מתמשכת ושיטתית של מעשים אלימים שמטרתם לעתים קרובות להטיל מרות, להפחיד, להעניש או לסחוט. כמו כן, התעללות מתאפיינת בפער כוחות: הקרבן נמצא בעמדת נחיתות לעומת המתעלל בלא יכולת להגן על עצמו. פעמים רבות משולבות בהתעללות השפלה והטלת אימה". בייניש קבעה כי "כל אחת מהמכות שהכתה האם את ילדיה לא הייתה "אכזרית" במיוחד, אך השיטתיות שלהן, הטרור והמרות הנוקשה ששררה בבית כשעניינים של מה בכך גררו הכאה כואבת מלמדים על "התנהגות אכזרית של האם כלפי ילדיה תוך ביזוי כבודם". בייניש ציינה כי "אפילו לא הייתה כוונה מצד האם להתעלל בילדיה, כפי שטענה במשפט, אין בכך כדי לפטור אותה מהרשעה בהתעללות".

השופטים דורית בייניש, יצחק אנגלהרד ואהרן ברק הרחיבו את החוק שהתקבל לפני שנתיים והקובע כי חל איסור על ענישה גופנית למטרות חינוך. בייניש כתבה בפסק הדין כי "במצב המשפטי, החברתי והחינוכי שבו אנו נתונים אין להתפשר על חשבון סיכון שלומם ושלמותם של קטינים. יש גם להביא בחשבון שאנו חיים בחברה שבה האלימות פושה כנגע: היתר לאלימות 'קלה' עלול להידרדר לאלימות שחומרתה רבה".

החלטתו הקודמת של בית המשפט העליון ניתנה בשנת 1953, כשנזירות מנצרת הועמדו לדין על שהכו לצורכי ענישה ילדות שהתחנכו במנזר. בהסתמכו על חוק בריטי משנת 1861 קבע בית המשפט שזכותם של מורים להעניש גופנית את תלמידיהם אם הדבר נעשה במידה "סבירה", וזאת משום שהזכות הזו מוקנית להורים, והורה ששולח את ילדיו למסגרת חינוכית אוצל את זכותו למורים.

בעת האחרונה חל שינוי מהותי בפסקי הדין שנתנו שופטים, וכבר אין מסתמכים על ההחלטה משנת 1953. השופט המחוזי יהושע פלפל הסתמך על חוק כבוד האדם וחירותו וקבע שאסור להכות למטרות חינוכיות.

בשנתיים האחרונות קבע בית המשפט העליון שאין מקום לענישה גופנית במערכת החינוך, אולם לא פסק באשר להורים.

בפסק דין תקדימי קבעו השופטים ברק, ובייניש כי אפשר להרשיע הורים המכים את ילדיהם בעברה של התעללות בקטין גם אם אין מדובר באכזריות מיוחדת וגם אם לא נגרמה לילדים חבלה ממשית. השופט אנגלהרד, בדעת מיעוט, היה סבור כי התעללות היא רק "מעשה אכזרי ומשפיל הגורם סבל קשה".

פסק הדין הזה הוא מתקדם ביותר אפילו בהשוואה למדינות נאורות, כמו אנגליה וארצות הברית. בתי המשפט באנגליה עדיין מעניקים להורים חסינות מפני העמדה לדין פלילי על הכאת ילדיהם, ובלבד שהמכות הן "סבירות". גישה זו נובעת מהמחשבה שלהורה הזכות והסמכות לקבוע כיצד לחנך ולגדל את ילדיו בתנאי שהשימוש בכוח אינו מופרז ואינו חורג מהמטרה החינוכית. לעומת גישה זו, קיימת הגישה השוללת מההורים כל סמכות להעניש את ילדיהם בעונש גופני. גישה זו מדגישה את זכותו של הילד לכבוד, לשלמות הגוף ולבריאות הנפש. לדעת מחנכים רבים, לא זו בלבד שענישה גופנית אינה משיגה מטרות חינוכיות, אלא היא גורמת לילד נזקים פיזיים ונפשיים ארוכי טווח.

פסק הדין של השופטים הנאורים ברק, בייניש ואנגלהרד מזמן את בית המחוקקים לחוקק חוק האוסר ענישה גופנית של ילדים. כמו כן, אנו מצווים להפנים את המסר שיצא מבית המשפט העליון: ענישה גופנית למטרות חינוכיות אסורה על אנשי החינוך ואסורה על ההורים. ילדים זכאים להגנה על גופם גם מפני מי שמתיימר לחנך אותם, הורים כמורים.

ביבליוגרפיה:
כותר: "להורים אסור להכות ילדים למטרות חינוך"
מחברת: כהן, שושי
תאריך: אפריל 2000 , גליון 6
שם כתב העת: על מה : כתב עת לקידום מעמד האישה
עורכת הכתב עת: מנדל, עליזה
הוצאה לאור: משרד החינוך התרבות והספורט. מחלקת הפרסומים
הערות: 1. ממשיך את : כתב העת בראש אחר. 
הערות לפריט זה: 1. שושי כהן היא מפקחת על החינוך לבטיחות בדרכים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית