משוררת ומבקרת ישראלית, נולדה ב-1944 בקיבוץ טירת צבי. למדה ספרות עברית ופסיכולוגיה. היא עוסקת בפסיכותרפיה ובהוראה של תורת יונג, כותבת ביקורת ספרותית, וכן ניתוח יצירות ספרות מנקודת המבט הסימבוליסטית של יונג. מאמריה דנים בקו התפר שבין ספרות לפסיכולוגיה, אמנות, מיתולוגיה ומסעות. נצר גם מציירת ומצלמת ומנחה סדנאות לחלומות ולשירה.
בשירתה יש התבוננות חושית צבעונית שניכרת בה עין האמן. רבים משיריה מתייחסים ליצירות אמנות. בו בזמן מתקיימת בהם התבוננות בטבע הצומח ובטבע הנפשי, ברגש האנושי, בתהליכי ההתהוות של היצירה וההוויה בכלל. בכל אלה אמונה וקשב למה שמעבר לנגלה לעין וחוויה דתית עמוקה. בשירתה מתוארת קשת רחבה של חוויות. הביטוי שואף לפשוט, לתמציתי ולמדויק, אבל גם לזרימה השוטפת. השיר חי את חווית רגע התהוותו, מתוך התמסרות, שלעתים מוליכה אל רגע השיא, ולעתים מתהפכת לניצוץ אירוני. מספריה: בוקר אפריל, הרמס ושירים אחרים, ירוק ויטראז'. מעבר ללקסיקון > לקסיקון ספרות
|