משאל עם מחברת: שירה גודמן

חזרה3

מִשְׁאַל עַם - מהו?

הגדרה:

משאל עם הוא הליך של הכרעת אזרחי המדינה (העם), באמצעות הצבעה, בעניין מרכזי וחשוב שעל סדר יומה של המדינה.

עקיף או ישיר

אמנם דמוקרטיה היא שלטון העם, אך בדמוקרטיה המודרנית האזרחים אינם מקבלים את ההחלטות בעצמם אלא בוחרים נציגים שיעשו זאת למענם. (בישראל האזרחים בוחרים את חברי הכנסת, המייצגים את המפלגות השונות.) זוהי דמוקרטיה עקיפה. יש מדינות שהמשטר שלהן הוא דמוקרטיה עקיפה, אך בשאלות חשובות והרות גורל הן עושות שימוש בהליך של משאל עם, כדי שהאזרחים ייקחו חלק ישיר בקבלת ההחלטה.

אך לא רק במדינות דמוקרטיות מקיימים משאל עם: גם משטרים טוטליטאריים נוהגים לעשות שימוש בהליך זה, אך כאן האזרחים נאלצים להשיב לפי רצון השלטון. כך השליטים מגדילים את כוחם. גם בגרמניה הנאצית נערכו משאלי עם.

שני סוגים של משאל עם

ישנם שני סוגים של משאל עם:

• משאל עם מחייב - משאל זה מעוגן בחקיקה של המדינה, ותוצאותיו מחייבות את השלטון.
• משאל עם מייעץ - משאל זה בוחן את עמדת האזרחים בנושא מסוים, אך תוצאותיו אינן מחייבות את השלטון. בפועל, השלטון נוטה להתחשב בתוצאותיו ולפעול לפיו.

מי יוזם את משאל העם?

היוזמה למשאל עם נתונה בדרך כלל למדינה, לשלטון, אך במספר מדינות האזרחים יכולים ליזום את ההליך.

בעד ונגד משאל עם

משאל עם הוא אחד ההליכים השנויים ביותר במחלוקת.

המצדדים במשאל עם טוענים:

• משאל עם הוא כלי מובהק לאזרחות מעורבת ופעילה, הגשמת הרעיון הדמוקרטי האמתי של שלטון העם.
• משאל עם מתאים במיוחד לשאלות הרות גורל (כגון: הסכמי שלום, החזרת טריטוריות), כי הוא נותן תוקף חוקי (לגיטימציה) רחב להחלטה שמתקבלת בו.
• משאל עם מסייע ליצירת תחושת אחדות בעם.

המתנגדים למשאל עם טוענים:

• משאל עם הוא כלי פופוליסטי*, המתאים דווקא לשליטים לא דמוקרטים המבקשים להאדיר את עצמם ולהוכיח את כוחם.
• לאזרחים במדינה המודרנית אין ידע וניסיון המספיקים לקבלת החלטות במציאות מורכבת.
• משאל העם חותר תחת שיטת הנציגות, מחליש אותה ומרוקן אותה מתוכן, כי קבלת ההחלטה על-ידי האזרחים מסירה את אחריותו של השלטון.
• במשאל עם ההכרעה בין הדעות השונות היא חד-משמעית: 'כן' או 'לא'. אין בו ביטוי לדעות המיעוט בחברה.
• משאל עם אינו מאפשר פתרונות מורכבים ומונע פתרונות של פשרה פוליטית בין הצדדים, ובכך הוא עלול להגביר את המתחים ואת השסעים.
• משאל עם, שנועד להכריע בסוגיות קריטיות ומורכבות, משקף את דעת הקהל רק ברגע נתון. אך דעת הקהל נוטה למצבי רוח שמשתנים במהירות, ולעתים היא תוצאה של נסיבות חיצוניות (פיגועים, זכייה באירוויזיון וכדומה). אחד היתרונות של דמוקרטיה ייצוגית הוא שההכרעה בסוגיות אלה נתונה לאנשים שמושפעים פחות מאירועים חולפים ורואים לנגד עיניהם גם את השיקולים לטווח ארוך.

סוגיית ניסוח השאלה במשאל עם

כאמור, במשאל עם האזרחים נשאלים שאלה אחת, ועליהם להשיב עליה: 'כן' או 'לא'. לכן, ניסוח השאלה חשוב מאוד. הניסוח יכול להשפיע, אפילו באופן תת-מודע, על המצביעים. ראו את ההבדל בין שתי השאלות בדוגמה הבאה: האם הניסוח יכול להשפיע על התשובה?

דוגמה - שתי שאלות אפשריות בהקשר של פינוי ימית:

• האם את/ה מתנגד/ת לעקירת ימית?

או:

• האם את/ה תומך/ת בהסכם שלום עם מצרים, הכולל מיקום מחדש של יישובים?

אם כן, ההכרעה בסוגיות הקריטיות המובאות למשאל עם, נתונה במידה רבה בידי מנסחי השאלה. לכן חשוב שגוף חיצוני ועצמאי ינסח את השאלה ולא אנשי השלטון, שיש להם עניין בתשובה מסוימת.

משאלי עם בעולם

במשאל עם אפשר לשאול את האזרחים בנושאים שונים. באיטליה ובברית המועצות לשעבר נערכו משאלי עם על אישור חוקות חדשות, באירופה - על הצטרפות לשוק האירופי המשותף, בצ'ילה - על המעבר למשטר דמוקרטי, וכך גם בדרום אפריקה. באירלנד נערך משאל עם על המעמד החוקי של הפלות.

בשווייץ ובאוסטרליה נעשה שימוש במשאלי עם באופן מוגבר; לעומת זאת, יש מדינות שמעולם לא קיימו בהן משאל עם, ובהן: ארצות הברית, יפן, הולנד, הודו וגם ישראל.