עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ההיתה עבודת אלילים בימי דבורה? מחבר: שמואל שניצר

חזרה3

פסוק ח בשירת דבורה הוא מן הקשים ביותר ביצירה כולה. לדעת הפרשנים המסורתיים והוא מבטא אותו רעיון העובר כחוט השני במסגרת ההיסטוריוסופית של ספר שופטים. בני ישראל נכשלו בעבודת אלילים ונענשו על ידי שעבוד. רק כאשר שבו לד' קם להם מושיע. "יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים" מבטא את הרעיון שהאלילות המיטה עליהם את עונש המלחמה⁶⁹.

אלא שאם אכן המלחמה שהביאה את הישועה הגדולה על ישראל נתפסת כאן כעונש על עבודת האלילים תמוה הדבר שאין בשירה זכר לא לתפילה אל ד' ולא להופעתו של מושיע בעקבות נטישת האלילות. על פי הגיון צריך היה פסוק זה לבוא לפני תיאור מצוקת השעבוד בפסוקים ו-ז, ובוודאי לפני הופעתה של דבורה. אם תחילה קמה דבורה ורק אחרי כן בחרו באלהים חדשים, היכן התוצאה הברוכה של פעולת המנהיגה הרוחנית? ואם דבורה היא שקראה לשבטי ישראל לצאת למלחמה, איך ייתכן לתאר את המלחמה הזאת כפורענות וכעונש? כל הגיונה של השירה מוליך אל המסקנה שההתנדבות למלחמה, של מחוקקי השבטים ושל אנשיהם, היא שהיתה בחזקת ראשיתה של הישועה. הפורענות לא התבטאה בלחימה, אלא דווקא בהימנעות מיציאה למלחמה. המשורר מתאר את רפיון הידים כאסון, ואת ההיחלצות למלחמה כגורם עיקרי שאיפשר את הישועה. לא ייתכן איפוא להבין כאן כי בחירת אלהים חדשים היא שהביאה מלחמה לשערים.

הקושי בהבנת הפסוק נובע מן העובדה שלא ברור מי בחר כאן. האם ישראל הוא שבחר אלהים חדשים, או שאלוקים הוא שבחר במנהיגות חדשה, אחר שהקודמת לא הצליחה לגייס את העם למלחמה? פירוש זה מבהיר למה בא פסוק זה בעקבות הופעתה של דבורה. דבורה מגלמת את ההנהגה החדשה, ואולי היא המוליכה אל בחירת מנהיגים חדשים. את משמעות המלה "פרזון" בפסוק ז היא מנהיגות, או ממשלה, בדעת חלק מן הפרשנים⁷⁰, יש הגיון רב בהנחה שסדר המאורעות היה: חדלו פרזון (כלומר ההנהגה חדלה לתפקד) – עד שקמתי דבורה – יבחר אלוהים חדשים (= מנהיגים חדשים במקום אלה שנכשלו).

עד כמה סתום המקרא שלפנינו ניתן ללמוד מן הפירוש החריג שנתן לו זלין⁷¹; לא זו בלבד שלא ראה בבחירת אלהים חדשים רמז לסטיה אלילית, כי אם להיפך. הוא ראה כאן התיחסות לברית השבטים של יהושע כ"ד, שבה התלכדו בני ישראל לעבודת ד'. ברית זו גרמה לדעתו לשינוי יחסם של השליטים הכנעניים לבני ישראל. לפי פירושו בא הפסוק להורות שאחר שבני ישראל בחרו בד', פתחו מלכי כנען במעשי מלחמה: השערים שבפסוקנו הם שערי הערים-הממלכות הכנעניות שמהן נפתחה הרעה. קשה לקבל גישה זו, שכן לכל אורך השירה משמש שם הויה, ואין להבין למה דווקא הרמז על ההתכנסות בשכם שכולה התנערות מאלילות ודבקות בד' נזקק לתואר אלקים.

קצת פרשנים ביקשו לראות במונח אלהים תואר של שופטים, כדרך שמכונים השופטים בשמות כ"ב, ח, ואולי גם בתהלים פ"ב, ו. אלא שיש קושי רב בהנחה שלפנינו תואר של הנהגה.

גם המשכו של הפסוק יוצר קשיים. אין ודאות ש"לחם" פירושו מלחמה. אין בהירות לגבי טיבם של השערה שבהם נלחמים. ולא ברור כיצד מתקשר חסרונם של כלי נשק אל עבודת האלילים ואל המלחמה בשערים⁷².

הדרך היחידה שבה ניתן להפיק משמעות הגיונית מן הפסוק הקשה הזה היא בהנחה שפרזון שבפסוק הקודם מובנו הוא הנהגה או ממשלה ולא נסיגה מישובי הפרזות אל ערי חומה. לפי המימצא הארכיאולוגי היו ישובי בני ישראל בשלב המוקדם של ההתנחלות ישובי פרזות שנבנו בקצת מקרים על חורבות הערים הכנעניות. לצרכי הגנה נבנו בצורת בתים הערוכים במעגל⁷³. שופטים א' מונה את רוב הערים שבצפון הארץ, וביחוד הערים שבעמק עם גרעונות הכיבוש (בית שאן, תענך, דוד, יבלעם, מגידו, קטרון, נהלל, עכו, אחלב, אכזיב, חלבה, אפיק, רחוב, בית שמש, בית ענת וכו'). פרזון במובן הנהגה אף יבהיר את משמעות "צדקת פרזונו בישראל" שבפסוק יא, שאינו מסתבר אם נניח שמדובר בישובי פרזות.

כיוון שכך, יש כאן לפנינו משבר של הנהגה שנבע מחוסר יכלתה של ההנהגה הקודמת לגייס את העם למלחמה. על פי ההקשר יובן שהופעת דבורה הכשירה את התנאים למלחמת חרות, ועם קומה נבחרו מנהיגים חדשים – דברים חדשים בלשון רלב"ג – שהם אשר נענו לקריאתה של דבורה, ואז נעשתה מלחמת הישועה אפשרית. אלא שאז נעשתה בעית חסרונו של נשק אקוטית. הוא נוצר בימי ההנהגה הכושלת.

כך תפס את פסוקנו ואת השירה בכלל ח. רבין⁷⁴, שלדעתו המלחמה אינה בחזקת פורענות ועונש, אלא היא חובה המוטלת על כל שבטי ישראל. בהתאם לכך הוא מתרגם את פסוק ח: May God love the Young men when there was fighting at the gates.

בסיכום ניתן לומר שאין בפסוק ח של השירה ראיה חד משמעית לקיומה של סטיה אלילית לפני הופעת דבורה. ואין בשום מקום אחר בשירה התיחסות, מפורשת או מרומזת, לעבודת אלילים.

לחלקים נוספים של המאמר:
עדויות היסטוריות בשירת דבורה
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : האם היתה ברית שבטים ששמה ישראל?
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ישראל של שירת דבורה
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : דגם אחר של הנהגה
העדויות היסטוריות בשירת דבורה : מעמדם של השבטים
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : מבט לאחור
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : אין בשירה גינוני פולחן
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ההיתה עבודת אלילים בימי דבורה? (פריט זה)
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : יעדי המלחמה ודרך ניהולה