הסדרי נגישות



אשל
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

עץ גבוה, בעל נוף רחב ומֵצל, ירוק תמיד, הפורח בסוף הקיץ. בין היתר, השתמשו בו בחרושת העץ.

בימי קדם היתה לאשל חשיבות מיוחדת בהקשר לענייני פולחן: לצורך קבורה, מזבחות, או כעצם מקודש.
בתנ"ך הוא נזכר שלוש פעמים:
1. אברהם נטע אשל בבאר שבע וקרא שָׁם בְּשֵׁם ה' אל עולם (בראשית כ"א 33) - עץ האשל נפוץ עד היום באיזור באר שבע;
2. שאול ישב תחת האשל ברמה (שמואל א', כ"ב 6);
3. עצמות שאול ובניו נקברו תחת האשל ביָבֵשׁ (שמואל א', ל"א 13), או תחת האלה ביבש (דברי הימים א', י' 12).
מצויים סוגים שונים של עצי אשל: בגְאוֹן הירדן ("אשל הירדן"), בחולות חוף הים ("אשל החוף"), ובמלֵחוֹת ("אשל ים המלח", "אשל מרובע", "אשל המַן" ו"אשל גְדַל פֵּירות").

לקריאה נוספת:
אשל


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא