הסדרי נגישות



השלמת פערים
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

לסיפור המקראי אופייני תיאור פשוט וקצר: בדרך כלל אין בו פירוט של נוף, תיאור פיזי וכדומה, ואין הוא מתעכב על תיאור של רגשות ומחשבות. חז"ל מצאו את הדרך למלא את הפרטים החסרים בתיאורים מפורטים ועסיסיים. שיטה זו נקראת "השלמת פערים" או "מילוּי חללים".

לדוגמה, בבראשית י"ב עדיין אין הקורא יודע כמעט דבר על אברהם אבינו (מלבד פרטים בִּיוֹגרפיים מעטים), והנה בתחילת הפרק מסופר כי ה' דורש ממנו לעזוב את כל המוכר והידוע לו וללכת אל ארץ לא נודעת (בראשית י"ב). בסיפור המקראי לא מובאים פרטים על חייו של אברהם בטרם הצו, על מחשבותיו, דעותיו ואמונותיו, או על תגובותיו של אברהם - רק מעשיו מתוארים. כדי להשלים פערים אלה, מביאים חז"ל סיפורים רבים על התהליך שעבר אברהם מאמונה בתפיסה האלילית אל התפיסה המונותיאיסטית (= האמונה באל אחד), תהליך אשר הכשיר אותו לציוּת לאל.
דוגמה אחרת: אברהם נדרש להקריב לאלוהים את בנו היחיד והאהוב (בראשית כ"ב), אך המקרא אינו מספר דבר על תגובתו לדרישה זו, על מחשבותיו או רגשותיו. כדי להשלים את החסר תיארו חז"ל דו-שיח דמיוני בין אברהם לבין זקן שפגש בדרכו להעלות את בנו לעולה. על פי חז"ל, אברהם לא ידע כי הזקן הוא השטן או יצר הרע, והם מפרטים שורה של שאלות ותשובות, הרהורים וערעורים שכביכול אמר אברהם בשיחתו עם הזקן.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא