מפת האמפריה האשורית ברבע השני של האלף הראשון לפנה"ס – בערך 750-600 לפנה"ס (בימי המלכים תגלת-פלאסר השלישי, שלמנאסר החמישי, סרגון השני, סנחריב, אסרחדון, אשורבניפאל).
|
 |
מלכי אשור הגיעו במסעותיהם למצרים ולחופי הים התיכון והפכו את ישראל ויהודה לממלכות וסאליות, שבהם יש שלטון עצמאי אך הם מחויבות להעלות מס לאמפריה האשורית.
ממלכת ישראל מרדה באשור ובשנת 722/1 לפנה"ס, בימיו של הושע בן אלה מלך ישראל, הוחרבה על ידי אשור ותושביה הוגלו.
גם ממלכת יהודה מרדה, ובימיו של חזקיהו המלך, בשנת 701 לפנה"ס ערך סנחריב מלך אשור מסע כיבוש וענישה. כתוצאה ממסע סנחריב חרבו ערים רבות ביהודה, אך יהודה לא אבדה את עצמאותה והוסיפה להתקיים כממלכה וסאלית.
האימפריה האשורית התקיימה עד 612 לפנה"ס. בשנה זו כבשו הבבלים את נינוה הבירה והחריבו אותה.
|
